הורות לגיל הרך

על הפרעות דיבור והגייה

כאשר הילד מתחיל להפיק מילים דיבורו יהיה משובש, בין היתר הוא ישמיט חלקי מילים, יהיו צלילים ש"יתחפשו" לצלילים אחרים או יושמטו לחלוטין. כיצד נדע אם מדובר בשלב טבעי חולף או בהפרעות דיבור והגייה הדורשות טיפול מקצועי של קלינאי תקשורת?

הפרעות דיבור והגייה

הדיבור מורכב מרצף של צלילים המתחברים למילה, והיכולת להפיק את הצלילים דורשת מיומנויות מוטוריות, יכולות חיקוי, וכן יכולות קוגנטיביות ותפיסתיות המאפשרות לילד לבצע אבחנה שמיעתית ולהבין את השוני בין שני צלילים (לדוגמא, להבין שהצליל ש’ שונה מהצליל ס’) ולבסוף לבצע אינטגרציה בין כל הצלילים ולהבין שהם אמורים להתחבר למילה אחת. כלומר, זה תהליך לא פשוט שדורש שליטה על מספר מערכות בו- זמנית שצריכות לעבוד בתיאום מושלם.

לשם כך נדרש זמן והבשלה ולכן הפקת הדיבור מתפתחת בהדרגה. ראשית, בכדי להפיק צלילים יש צורך לשלוט בשרירי חלל הפה- להפעיל את השפתיים, הלשון, הלחיים ושרירים נוספים על פי דרישה ובקצב מסויים. כשתינוק בן מספר חודשים מתחיל פתאום לצעוק לעצמו, להפיק צלילים, למלמל ולחבר הברות הוא בעצם בודק ולומד את המערכת ההיגוי שלו. גם המעבר מאכילת אוכל נוזלי לאוכל מוצק מאמן ומחזק את מערכת ההגייה ובעצם מכין אותה להפקת דיבור.

כאשר הילד יתחיל להפיק מילים דיבורו יהיה משובש, בין היתר הוא ישמיט חלקי מילים, יהיו צלילים ש”יתחפשו” לצלילים אחרים או יושמטו לחלוטין- כל זאת מכיוון שהילד יפיק מילים שמערכת ההגייה שלו מסוגלת להפיק. לדוגמא, ישנם צלילים שדורשים שליטה טובה יותר במערכת, כמו למשל ר’ או ל’ שירכשו בגיל מאוחר ואותם לילד “מותר”  לשבש על גיל מסויים. ולכן, לכל צליל יש גיל רכישה- זהו הגיל שבו 90% מאוכלוסיית הילדים דוברי השפה כשפת אם מפיקים את אותו הצליל בצורה תקינה. צליל מסויים יוגדר כמשובש רק אם הילד מפיק אותו בצורה משובשת גם לאחר גיל הרכישה.

עם זאת, חשוב לשים לב האם הילד חווה כשלים תקשורתיים רבים כתוצאה מכך שהדיבור שלו לא מובן, האם זה גורם לו לתסכול? האם קיים שינוי בהתנהגות הילד- למשל נוטה לכעוס או נמנע מלדבר? האם לקראת גיל שנתיים- שנתיים וחצי אנשים שאינם מכירים את הילד מבינים אותו? במקרים כאלו כדאי לפנות לאבחון קלינאי תקשורת.

ובינתיים, לא כדאי לתקן את שיבושיו של הילד או לבקש ממנו להפיק את המילה בצורה נכונה, אלא לחזור על ההפקה המשובשת באופן תקין תוך הדגשה מסויימת של ההפקה התקינה. לדוגמא: הילד מצביע על חתול ואומר “ראיתי תתול” ההורה יכול לענות באופן מודגש ולהגיד: “הנה חתול, ראינו חתול, מה עושה החתול”?

נטלי שמסיאן, קלינאית תקשורת (MBA)
נטלי שמסיאן, קלינאית תקשורת, בוגרת תואר שני (MBA) בהפרעות בתקשורת. מטפלת בילדים עם קשיי תקשורת, שפה ודיבור.

Leave a Response

חיפוש גני ילדים