ממגע ועד משחק הרפיה: דרכים להרגיע את הילדים בזמן מלחמה
כמה דרכים מועילות שיעזרו לנו להרגיע את הקטנטניםאזעקות, טילים, שגרה שהשתבשה – כל אלה יכולים לגרום לילדינו פחדים ודאגות. כיצד נוכל להרגיע אותם במצב הזה? כמה עצות וטכניקות יעילות שיעזרו במשימה
האזעקות, קולות ה”בומים” והשגרה שהשתבשה מלחיצים את רובנו, ובמיוחד את הילדים. חוסר הוודאות לא תורם לתחושת חוסר האונים שלנו, והדרך בה אנו מגיבים למצב תשפיע עמוקות על הדרך בה הילדים שלנו יתפסו אותו – במיוחד שהם אינם מודעים לתמונה המזעזעת המלאה (ותודה על זה). ילדים שונים מגיבים אחרת – יש מי שנבהלים וקופצים למשמע האזעקה, יש מי שיתעוררו בלילה מחלומות רעים, יש ילדים שיבכו, ויש גם מי שילכו באדישות למרחב המוגן. לא משנה מה התגובה של ילדיכם, או בני כמה הם, תהיו בטוחים שהם חווים את המצב דרככם ומבינים שמשהו קורה.
אז איך נוכל להרגיע את ילדינו ולנסוך בהם ביטחון, שיעזור להם לעבור את התקופה הקשה הזו?
מגע עוטף. חיבוק, ליטוף וכל מגע רך ואוהב יתרום לתחושת השייכות של הילדים, ויזכיר להם שהם מוגנים, בטוחים ואהובים. הקפידו על מגע בתקופה זו, ונסו ליהנות גם מזמן איכות מתוקף המצב שנכפה עלינו – שבו יחד לארוחות משותפות, הוציאו משחקי קופסא, תהנו מצפייה משותפת בסרט, מיצירה משותפת, וכל דבר אחר שאתם מרגישים שיכול לעזור, ושתוכלו לעמוד בו גם במסגרת הכוחות שלכם כרגע.
תרגלו עם הילדים נשימות בדרכים שמותאמות להם. נשימות עמוקות, זה ידוע, משרות רוגע ושלווה ועוזרות להפחית חרדה ופחדים. עם ילדים קטנים מאתגר יותר לתרגל נשימות בקונספט המוכר של להכניס אוויר באיטיות מהאף ולהוציא מהפה, אך יש כמה דרכים יצירתיות מעולם המיינדפולנס שיכולות לעזור במשימה: בקשו מהילדים שידמיינו שהם אוחזים ביד אחת פרח יפה. בקשו מהם לתאר לכם את הפרח, מה צבעו, איזה ריח יש לו וכו’. כעת, ביד השנייה, בקשו מהם לדמיין שהם מחזיקים נר, ושוב – שאלו אותם מה גודלו, מה הצבע שלו וכיו”ב. כעת בקשו מהם להריח את הפרח לאט, ואז לנשוף על הנר כדי לכבות אותו, באיטיות. חזרו על הפעולה כמה פעמים. אפשר גם לדמיין שמחזיקים ביד ספל עם שוקו חם (או כל משקה אהוב אחר), מריחים אותו באיטיות, ואז נושפים עליו לאט כדי שיתקרר.דרך נוספת היא לבקש מהילדים לדמיין שהם מחזיקים בלון, ולנפח אותו בדמיון עד שהוא גדול מספיק. אפשר גם לדמיין שמכניסים בכל ניפוח כזה את הפחדים והחששות לתוך הבלון, ובסוף, כשהוא גדול מספיק, קושרים בקשר דמיוני ומעיפים את הבלון החוצה.עם פעוטות אפשר פשוט לנשום דרך בועות סבון – תנו לילדים הקטנים לשחק עם בועות סבון, זה יאלץ אותם לנשום עמוק.
כיווץ והרפיית שרירים בדרך של משחק. זוכרים את המשחק “המלך אמר”?. הרבה ילדים מכירים אותו, ואם ילדיכם עדיין לא, זה הזמן להכיר. במשחק הידוע, אתם אומרים כל פעם פעולה אחרת, והילדים צריכים לעשות אחריכם, אבל רק אם אמרתם לפני כן “המלך אמר”. כדי להפיק לא רק הנאה וזמן של ביחד במשחק אלא גם הרגעה, נצלו את המשחק לטובת משימות של הרפיית שרירים. למשל: “המלך אמר לכווץ אגרופים”, “המלך אמר לכווץ את האף”, וכו’, כשמדי פעם אמרו את הפעולה בלי “המלך אמר”, כדי לשמור על חוקי המשחק.
לצייר את הפחד. כל רגש הוא לגיטימי, גם במצבי שגרה ובטח במצבי חירום. טבעי שילדיכם מרגישים פחד, גם אנחנו מרגישים אותו. לכן הדבר הכי חשוב בהקשר הזה הוא לתת לגיטימציה לילדים לבטא את הפחד שלהם. הימנעו ממשפטים כמו “אין לך ממה לפחד”, שרק יגרמו לילדים לנסות להדחיק את הפחד (מה שעלול אף לגרום לפיתוח חרדה). במקום זה, כשהם מבטאים פחד תוכלו לומר להם שזה טבעי, שגם אתם מפחדים, והוסיפו תיאור של הדרך בה אתם מתמודדים עם זה (למשל:” גם אני מפחדת, יודעת מה עוזר לי? לחבק אותך ולדעת שאנחנו מוגנות ובטוחות במרחב המוגן שלנו”). אם הילדים מתקשים לבטא את הפחד שלהם במילים, תוכלו לעזור להם להביע אותו באמצעות ציור, יצירה, הצגה שיכינו או כל דרך יצירתית שהם בוחרים.
עזרו להם להבין שדאגות הן רק מחשבות. הרבה פעמים אנחנו נוטים לחשוב, גם כמבוגרים, שהמחשבות הן אנחנו ושאין לנו יכולת לשלוט עליהן. אבל מחשבות הן רק מחשבות, וכמו שהן מגיעות הן גם הולכות, ואפשר גם לבחור מחשבה אחרת שתחליף מחשבה לא רצויה. עם ילדים תוכלו לתרגל זאת באמצעות “צנצנת הדאגות”. קחו צנצנת ריקה, תנו לילדים לקשט אותה כרצונם (צבעי גואש, הדבקת פונפונים או נצנצים, מדבקות צבעוניות – הכל הולך), וכתבו עליה “צנצנת הדאגות”. הסבירו לילדים שבכל פעם שיש להם דאגה או מחשבה לא נעימה, שיאמרו לכם אותה ואתם תכתבו אותה על דף – או לחילופין, הם יכולים לצייר אותה – ואז תקפלו אותה לפתק קטן ותכניסו לצנצנת. בצורה כזו, הילדים מבינים שהדאגה היא לא הם, היא חיצונית להם, כמו כל מחשבה, והיא יכולה לצאת החוצה. הציעו לילדים, אחרי שתאחסנו כך כל דאגה, שעכשיו יחשבו על מחשבה נעימה שכיף להם לחשוב אותה, במקום המחשבה הלא הנעימה או הדאגה שהוכנסה לצנצנת.
הרפיות בדמיון מודרך. אחד הדברים שמרגיעים גם מבוגרים וגם ילדים הוא הרפיה, ובפרט כשהיא משלבת דמיון מודרך. לילדים יש דמיון פורה, והרפיה בדמיון מודרך מתעלת את זה לטובת מסרים מרגיעים וחיוביים. אפשר לעשות זאת לפני השינה, כשהגוף רגוע והאור מעומעם, להשמיע מוזיקה מרגיעה (יש בשפע ביוטיוב, תחת החיפוש “מוזיקה מרגיעה” או “מוזיקת מדיטציה”), ולקחת אותם בדמיון אל מקום נעים שהם אוהבים. אם אתם לא רוצים לעשות זאת לבד, תוכלו למצוא לא מעט הרפיות מוכנות ומצוינות ביוטיוב, בחיפוש “הרפיה לילדים לפני השינה”, “מדיטציה לילדים להרגעה”, “דמיון מודרך לילדים” ועוד.
תנו לילדים תחומי אחריות. כולנו רוצים להחזיר את תחושת השליטה לחיינו, וזה חשוב גם לילדים, שנמצאים כעת מחוץ למסגרת הרגילה שלהם ומחוץ לשגרה (בגדול כבר מאוגוסט אבל מי סופר). לכן חשוב שנראה להם שאנחנו סומכים עליהם, ונחזיר להם את תחושת המסוגלות והביטחון בעצמם, גם בדברים הקטנים. תוכלו לתת להם תחומי אחריות בכל הקשור גם למרחב המוגן, למשל: להכניס אליו דברים שהם אוהבים (כמו משחקים, בובות אהובות וכו’), או להגיד לכל בני הבית כשהם שומעים אזעקה. לילדים גדולים יותר תוכלו לתת אחריות לספור שכל בני הבית נמצאים בתוך המרחב המוגן לאחר האזעקה וכו’.
זכרו שהילדים קולטים בעיקר את מה שאתם משדרים. וככל שתשדרו להם ביטחון, ואת הידיעה שהם מוגנים ואהובים, זה מה שהם יקלטו. אם תוסיפו נשימות, מגע עוטף ודרכים יצירתיות להרפיה, כמו בעצות שניתנו כאן, תוכלו לתרום להם לסביבה רגועה ובטוחה יותר.
