איך מזג האוויר החם משפיע על ויסות רגשי אצל ילדים?

יש ימים כאלה בקיץ, שנדמה שהכל נהיה קצת יותר נפיץ. הילד מתעצבן מהר יותר. הסבלנות קצרה יותר. הבכי מגיע פתאום משום מקום. והרבה פעמים, ההורים בטוחים שמשהו “עובר עליו”. אבל לפעמים – זו פשוט תגובה של הגוף לחום.

ילדים קטנים חווים חום בצורה אחרת לגמרי. מערכת ויסות החום של ילדים עדיין לא בשלה כמו של מבוגרים. הם מתחממים מהר יותר, מתעייפים מהר יותר, ומאבדים נוזלים בקלות. אבל זה לא נעצר רק בגוף. כשחם לגוף – קשה גם למערכת הרגשית לעבוד בצורה רגועה ומאוזנת.

מה זה בעצם ויסות רגשי? ויסות רגשי הוא היכולת: להתמודד עם תסכול, להירגע, לחכות, לעבור בין מצבים בלי “להתפרק”. אצל ילדים קטנים, היכולת הזו עדיין בבנייה. הם לומדים אותה בהדרגה, בעזרת הסביבה והמבוגרים שסביבם. ובתקופות של עומס – כמו חום קיצוני – המערכת הזו מתעייפת מהר יותר.

איך זה נראה ביום יום? לפעמים זה ייראה כמו: יותר בכי יותר כעס התפרצויות מהירות קושי בפרידות רגישות לרעש או מגע התנגדויות סביב דברים קטנים והרבה פעמים, דווקא הילדים שנראים “מאוד פעילים” – הם אלו שהכי מוצפים.

גם השינה מושפעת – ואז הכל מתחבר .בקיץ ילדים רבים ישנים פחות טוב: החדר חם יותר שעות האור מתארכות הגוף מתקשה להירגע וכשילד עייף – הוויסות הרגשי נפגע עוד יותר. לפעמים מאחורי “התנהגות קשה” יש פשוט ילד מותש.

ומה קורה במסגרות? גם בגנים ובפעילויות הקיץ רואים את זה היטב. לקראת שעות הצהריים: הסבלנות יורדת יש יותר חיכוכים, יותר בכי, יותר צורך בקרבה. זה לא כי הילדים “לא מתנהגים יפה”.
המערכת שלהם עמוסה.

אז איך אפשר לעזור להם? לא צריך להפוך את כל הבית. אבל כן אפשר לעשות התאמות קטנות: להוריד עומס ולו”ז צפוף, להקפיד על שתייה לאורך היום, לאפשר יותר זמן רגוע בבית, לצאת בשעות נעימות יותר, להוריד גירויים בשעות הערב ובעיקר – לזכור שהם לא עושים לנו דווקא.

גם לנו קשה יותר בקיץ וזה אולי החלק החשוב באמת. גם אנחנו עייפים יותר. פחות סבלניים. מותשים מהחום ומהעומס. וכשגם ההורה וגם הילד מוצפים – המערכת כולה נהיית רגישה יותר. לפעמים דווקא הידיעה הזו, מורידה הרבה אשמה.

לסיום, מאחורי הרבה התנהגויות של קיץ, לא עומד “ילד בעייתי”. עומד ילד קטן, שהגוף והרגש שלו עובדים קשה יותר בתקופה הזו. וכשאנחנו מסתכלים על זה דרך העיניים האלה – הרבה יותר קל להגיב ברכות, בהבנה, ובקצת פחות מאבק.