איך שינה, תזונה ותנאי הסביבה משפיעים על התפתחות ילדינו?

גדילה והתפתחות תקינה של ילדים, פיזית וקוגניטיבית, נובעת משילוב של גורמים גנטיים עם גורמים סביבתיים. איזו השפעה יש לתנאי הסביבה על התפתחות ילדינו, ואיך נוכל להשפיע על כך ליצירת תנאים אופטימליים?

אחד הדברים שהורים טריים הכי לחוצים לגביו הוא עניין השינה. קודם כל של התינוק או התינוקת שלהם, אחר כך שלהם עצמם, כנגזרת של זה. ראש בראש עם השינה מתחרה נושא התזונה – כבר בהריון אנחנו שואפות לתזונה בריאה, נמנעות ממאכלים מסוימים שעלולים להזיק לעובר ומנסות לתת לו את הכי טוב שאפשר. כשהוא נולד, גם בהנקה או בתמ”ל אנחנו כהורים רוצים לדעת שהתינוק אכל מספיק, ובהמשך, כשהאוכל הטחון נכנס לתמונה, אנחנו מחשבים כמויות לפי טבלאות והמלצות של טיפת חלב. עניין התזונה והשינה מעסיק אותנו גם כשהתינוק גדל והופך לילד, ובצדק: שינה ותזונה תקינות משפיעות על התפתחות המוח, על תהליך הגדילה, על ההתפתחות הקוגניטיבית, וגם על מצב הרוח, הריכוז, העירנות ורמת החברתיות של הילד.

כל ילד וילדה נולדים עם מטען גנטי שהם מקבלים בירושה מהוריהם, אך התשובה לשאלה איך הם יתפתחו נעוצה בשילוב בין המטען הגנטי לבין תנאי הסביבה: מחקרים מדברים על כך שגובהו של הילד נקבע ב-70%-80% על פי גורמים גנטיים, וב-20%-30% על פי השפעות סביבתיות, בעיקר שינה ותזונה. להתפתחות תקינה של הילדים דרושה גם סביבה מאפשרת שתעודד את התפתחותם. למשל: תמונות, ספרונים ובובות בסביבת התינוק, שיאפשרו לו לחקור את העולם, או שולחן שיאפשרו לפעוט שרק מתחיל לעמוד, להישען עליו ולצלוח את המשימה.

כך נעודד תזונה ושינה תקינות

את המטען הגנטי של הילדים שלנו לא נוכל לשנות, אבל כן נוכל להשפיע על תנאי הסביבה, ולייצר עבורם את התנאים האופטימליים להתפתחותם. לגבי השינה, בשבועות הראשונים ללידתם, תינוקות מבלים רוב היום בשינה שמחולקת לאורך כל שעות היממה (גם אם בתחושה של ההורים התינוק שלהם לא ישן כלל). כולנו מכירים את הטבלאות של קופות החולים ושל טיפת חלב, שמדברות על 16-17 שעות שינה בגיל חודש (שמחולקות פחות או יותר שווה בשווה בין שעות שינה ביום לשעות שינה בלילה), 15 שעות בגיל 3 חודשים (עם חלוקה של 10 שעות בלילה ו-5 שעות במשך היום), וירידה קלה במספרים ככל שהגיל עולה, עד להמלצה של 13 שעות בגיל שנתיים, שרובן המכריע בלילה (ההמלצה היא ל-1.5 שעות שינה ביום בגיל זה). כמובן, המספרים האלה הם שאיפה, ולא כל הילדים “יתיישרו” לפי הטבלאות האלה. מה שכן, אנחנו נוכל לעודד שינה איכותית לילדינו על ידי טקס שינה קבוע, שעת שינה קבועה בהתאם לגילם, חדר חשוך, מיטה נוחה וכיו”ב.

לגבי התזונה, יש אינספור המלצות לתזונה בריאה ותקינה בקרב ילדים, כזו שתתמוך בהתפתחותם התקנית, ואם נרצה למקד את ההמלצות העיקריות, מדובר בארוחת בוקר מסודרת (לא, קורנפלקס לא נחשב לכזו), שמירה על ארוחות מגוונות הכוללות את כל אבות המזון (שילוב של חלבונים, פחמימות, שומנים בריאים וירקות), עידוד אכילת פירות וירקות בכל הצבעים, הימנעות משתייה ממותקת ומג’אנק פוד, והרגלי אכילה מסודרים (למשל, צמצום אכילה מחוץ לבית, והקפדה על אכילה מסודרת מסביב לשולחן ולא תוך כדי פעולות אחרות).

איך חשיפה לזמן מסך קשורה לסיפור?

בהקשר לתנאי הסביבה, זה לא סוד שככל שנספק לילדים חום, אהבה, תשומת לב, מענה לצרכיהם הפיזיים והרגשיים וגירוי חושי בהתאם לגילם, נעניק להם סביבה אופטימלית להתפתחות תקינה. חשוב לדעת שמאפייני טמפרמנט שונים של הגורמים המטפלים בילד (ובכלל זה גם גורמים חיצוניים כמו מטפלת או גננת), ישפיעו על המזג של הילד ועל התפתחותו. כשמדברים על תנאים סביבתיים מדברים גם על מגבלות של חשיפה לזמן מסך: מחקרים רבים מהשנים האחרונות קובעים, כי חשיפה ממושכת לזמן מסך פוגעת בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים ונוער. הדבר מקבל משנה תוקף בגיל הרך: בין הלידה לגיל 3 המוח רגיש במיוחד לסביבה ומתפתח במהירות. מערכת הנוירונים במוח צריכה בגיל זה גירויים לחושים באמצעות משחקי הרכבה, דמיון, משחקים המצריכים מגע ומישוש וכמובן מפגשים אנושיים, הרבה לפני החשיפה לזמן מסך. שימוש במסכי מגע במיוחד עלול לפגוע בילדים בגיל הרך, שכן הוא מערער את היכולת להעריך משקל אמיתי ונפח של חפצים.

לסיכום, לכל ילד וילדה מטען גנטי שונה לגדילה פיזית וקוגניטיבית, להתפתחות וללמידה, אך לא פחות חשוב- הם זקוקים לסביבה ולתנאים שיאפשרו זאת. תזונה בריאה, שינה מספקת, גירוי חושי בהתאם לגיל, חום, ביטחון ותשומת לב, יעודדו התפתחות תקינה של הילדים ויסייעו להם לממש את הפוטנציאל שלהם.