קרה לכם שביקשתם מהילדים "לא לקפוץ על הספה" והם קפצו? "לא לשפוך מים על הרצפה" והם שפכו? "עכשיו הולכים לישון" והקטנה סרבה? אז איך ניצור שיתוף פעולה מבלי להרגיש תקליט שחוק... בכל פעם שאתם רוצים להגיד לא או שיש לכם הרגשה שהתשובה תהיה לא, עצרו והציעו לילד שתי אפשרויות ששתיהן מקובלות עליכם, לבחירתו. את רוצה לקפוץ על טרמפולינה או על
אל תשכחו שמידת השליטה של הילדים על החיים שלהם די מצומצמת ותכופות הם מנוהלים על ידינו, ההורים. לכן, אל תשכחו להכין אותם לבאות- טיול, ביקור של מישהו, עצירה בדרך. וכן, גם לקראת אירועים עם ניחוח מעורר חרדה- יציאה שלכם בערב אחר שיירדמו, טיסה שלכם לחו"ל, מעבר לגן חדש. נכון, זה עשוי להפגיש אותם ואותכם עם תחושות שליליות ופוטנציאל לבעיות ובכי
הילד התלכלך במהלך האכילה? יושב רחוק מדי משולחן היצירה? נוזלת לו נזלת מהאף? נסו להשהות את התגובה האוטומטית הראשונית שהיא שליחת יד ופתירת הבעיה (ניגוב, קירוב וכו'..) ובמקום זה, תעלו את המודעות של הילד למה שקורה. תציעו לו להסתכל על עצמו במראה, תשאלו אותו אם נוח לו באופן שבו הוא יושב, אם אולי הוא מרגיש משהו על הפנים שלו. זהו