לעבור לגן עירייה או להשאיר עוד שנה בגן הפרטי?

רוב ההורים שמחים להיפרד מהמשכנתא החודשית בדמות תשלום לגן פרטי, ולהעביר את הילד בשעה טובה לגן עירייה. אבל מה עושים כשהילד “גבולי” בגיל, בן 2.9 שנים, כשלפי חוק חינוך חובה הוא יכול לעבור לגן טט”ח, אבל אתם לא בטוחים שזה הדבר הנכון לעשות? גן עירייה מול גן פרטי, להלן היתרונות מול החסרונות

המעבר מגן פרטי לגן עירייה הוא מהלך שמעורר חששות אצל לא מעט הורים. על פי חוק חינוך חובה חינם, לגן עירייה טרום טרום חובה (טט”ח) יכולים להיכנס מי שמלאו להם 3 שנים עד לתאריך 21 בדצמבר של אותה שנת לימודים. המשמעות היא שגם ילדים שב-1 בספטמבר (פתיחת שנת הלימודים) מלאו להם 2.9 שנים, יכולים כבר לעזוב את הגן הפרטי ולעבור לגן עירייה. הורים רבים לילדים בגיל זה תוהים מה הדבר הנכון ביותר לעשות, האם להשאיר את הילד לשנה נוספת בגן הפרטי, או לעבור לטט”ח.

נתחיל ונאמר שאין תשובה אחת נכונה לכולם – כל הורה מכיר את הילד שלו הכי טוב, ואין החלטה אחת מצוינת ואחרת גרועה, שחור או לבן, יש לפחות 50 גוונים של אפור באמצע. אם ילדכם נמצא בגן פרטי שאתם אוהבים ומרוצים ממנו, יש לכך משקל רב. עם זאת, יש מספר שיקולים שכדאי לקחת בחשבון לפני שמחליטים אם להישאר עוד שנה בגן פרטי, ויש יתרונות לכאן ולכאן. נתחיל עם היתרונות בהמתנה עם המעבר לגן עירייה:

גן פרטי הוא עדיין חממה

יכול להיות שילדכם בוגר מאוד לגילו, אבל עדיין, בגיל 2.9 שנים יש לו צרכים שעלולים להתפספס בגן עירייה – לא חלילה כי הגננת לא טובה, אלא בגלל כמות הילדים, שיכולה לטפס גם ל-35 בגן עירייה. שזה, במקרה הטוב, עשרה ילדים מעל הכמות הנפוצה בגן פרטי. 

שינת הצהריים

ילדים בגיל 2.9 שנים עדיין זקוקים לשינת הצהריים שלהם. בגן עירייה אין הפסקת שינה, והתוצאה היא פעמים רבות ילדים שנרדמים במהלך ותוך כדי ארוחת הצהריים, או חוזרים הביתה כל כך עייפים ועצבניים, עד שלא תבינו איפה הילדה הקטנה והמתוקה שלכם, ומי זו המפלצת הקטנה שהגיעה במקומה.אמנם בגיל 2.9 שנים יש הרבה ילדים שכבר נגמלו מחיתולים, אבל קחו בחשבון שאם ילדיכם לא גמול באופן מלא ויש לו פספוסים, סיכוי סביר שגם בגן עירייה יפספסו את זה. שוב, בגלל כמות הילדים. וילד שנשאר יום שלם עם תחתונים רטובים זה לא דבר נעים.

אוכל מקייטרינג VS אוכל ביתי

הסוגייה הזו חשובה בעיקר להורים שמתחלחלים מהמחשבה שהילדים שלהם יאכלו שניצל תעשייתי: בעוד שבגן פרטי יש לרוב מבשל או מבשלת שאחראיים על בישול אוכל טרי מדי יום, בצהרונים של גני העירייה, ארוחת הצהריים (שאגב מוגשת בסביבות השעה 14:30, שהיא גם מאוחרת משמעותית משעת הארוחה בגנים הפרטיים) מוזמנת מקייטרינג. אני מכירה הורים שמבשלים לא רע בכלל, ועדיין הילדים שלהם מעדיפים את הפתיתים והעוף של הצהרון מאשר את האוכל בבית, אבל אם חשוב לכם שהילדים יאכלו אוכל ביתי, אולי תעדיפו לדחות בשנה את מזון הקייטרינג שיקבלו בצהרונים של גני העירייה.

ואחרי כל זה, יש גם יתרונות במעבר לגן עירייה:

סוגיית המחיר

גם אם ממש נרצה להתעלם מהנושא, אי אפשר לברוח מהעלות של גנים פרטיים, במיוחד אם אתם מתגוררים באזור המרכז. וזה עוד בלי להזכיר את חודש אוגוסט האיום, שעליו אתם משלמים מחיר מלא, ומקבלים בתמורה שבוע של גן פעיל. המעבר לגן עירייה יחסוך לכם כמה אלפי שקלים בחודש (גם אם מקזזים מכך את עלות הצהרון).

המפגש החברתי

להשאיר את הילד שנה נוספת בגן פרטי, פירושו להתחיל שנה חדשה באותה קבוצת גיל שבה היה – רק עם ילדים חדשים וקטנים ממנו, ועם התכנים שהוא כבר מכיר. יש שיראו בכך דווקא הזדמנות לחיזוק הביטחון העצמי של הילד, ועם זאת, המעבר לגן עירייה – על אף קשיי ההסתגלות של ההתחלה – יכול להפגיש אותו עם בני גילו ועם ילדים בוגרים יותר, שיכולים להוות עבורו מודל לחיקוי להתנהגות “בוגרת”, ולאתגר אותו עם תכנים חדשים.

גן פרטי הוא עסק פרטי

בגן פרטי שאתם כבר מכירים היטב וסומכים על הצוות, יש כפי הנראה תקשורת טובה ביניכם. סביר להניח שאתם סומכים על הגננת ועל הסייעות ויודעים איך לפנות אליהן עם בקשות או שאלות. אולם במקרים אחרים, יש הורים שמרגישים לא בנוח להעלות בקשות מול הגננת בגן הפרטי, או לשאול למה בעצם יש חופש בצום גדליה. למה? כי אפשר. גן פרטי, פועל ומונע מאהבה ככל שיהיה, הוא עדיין עסק, וככזה, בעלת הגן היא זו שקובעת את מספר ימי החופש, היא זו שקובעת אם הגן יפעל בימי שישי או לא, והיא זו שמחליטה אם להעלות את המחיר בשנה הבאה בכמה מאות שקלים (לעיתים מחוסר ברירה עקב ההתייקרות במשק). בגני עירייה לעומת זאת לוח החופשות ידוע מראש, הגנים פועלים בימי שישי (אלא אם חלילה נפלתם על מחסור בסייעות, מה שגם קורה לא מעט), ואגף החינוך בעירייה הוא הכתובת שלכם לטענות ומענות (אבל כמובן, מומלץ תמיד לפנות קודם כל אל צוות הגן).

לסיכום, מאחורי ההחלטה אם להישאר שנה נוספת בחממה של הגן הפרטי או לעבור לגן עירייה יש שיקולים שונים, והיא יכולה להשתנות מילד לילד. יתרונות וחסרונות, כפי שראינו, קיימים בשתי האפשרויות, כך שהדבר אולי הכי חשוב הוא שתהיו שלמים עם ההחלטה, איזו שלא תהיה. בהצלחה!