בעידן הנוכחי, בו ילדינו מבלים במסגרות חינוכיות חלק נכבד ביותר מיומם, ברור כי ישנה חשיבות מכרעת לאיכות המסגרות הללו ולאופן בו הן מצליחות (או לא...) למלא את צרכי הילדים בגילאים השונים. איכות המסגרות תלויה, בין היתר, באנשים העומדים בראשן- הגננות. הגננות מנהלות את הנעשה בגן ואת הצוות החינוכי , מתוות את התרבות הגנית, יוצרות את האקלים הגני ואחראיות על המציאות

על מנת להקל על סיטואציות של פרידה (גן חדש, יציאה של ההורים, הישארות עם סבתא/בייביסיטר) ניתן לחשוב ולהמציא "טקס" כלשהו שיחזק את הילד, יפחית את החרדה שלו ויגרום לו להאמין שהפרידה אפשרית. למשל- לחיצת יד סודית שמעבירה כוחות, שלוק ממשקה קסמים שנותן כוח, "משפט/דקלום כוח" שאומרים ביחד, חותמת על היד, נשיקת קסמים, פריט מסוים שנשאר בתיק ומעניק כוחות וכו'... כדאי

ברמת השיח- דברו איתם על מה נעים להם ומה לא, דברו איתם על עוצמות (קול, מגע), תדגימו את העוצמות הללו ותשקפו את התחושות שלהם כתוצאה מכך. ברמת הפרקטיקה- תציגו בפניהם אופציות שונות להירגעות ותתרגלו איתם ,תחילה בזמני רגיעה וויסות ובהמשך גם בזמנים סוערים. אפשר ומומלץ להשתמש בעזרים מוחשיים ( "קופסת הירגעות", "מד עצבים", פרצופי רגשות מתחלפים וכו'....) וכדאי גם לשתף

אל תשכחו שמידת השליטה של הילדים על החיים שלהם די מצומצמת ותכופות הם מנוהלים על ידינו, ההורים. לכן, אל תשכחו להכין אותם לבאות- טיול, ביקור של מישהו, עצירה בדרך. וכן, גם לקראת אירועים עם ניחוח מעורר חרדה- יציאה שלכם בערב אחר שיירדמו, טיסה שלכם לחו"ל, מעבר לגן חדש. נכון, זה עשוי להפגיש אותם ואותכם עם תחושות שליליות ופוטנציאל לבעיות ובכי

הילד התלכלך במהלך האכילה? יושב רחוק מדי משולחן היצירה? נוזלת לו נזלת מהאף? נסו להשהות את התגובה האוטומטית הראשונית שהיא שליחת יד ופתירת הבעיה (ניגוב, קירוב וכו'..) ובמקום זה, תעלו את המודעות של הילד למה שקורה. תציעו לו להסתכל על עצמו במראה, תשאלו אותו אם נוח לו באופן שבו הוא יושב, אם אולי הוא מרגיש משהו על הפנים שלו. זהו

מעבר לכך שמשחקם של הילדים מהווה תכופות עבורכם ההורים זמן פנאי לעצמכם או לחילופין, הצגה מצחיקה לצפות בה, עבור הילדים מדובר באלמנט התפתחותי חשוב מאין כמוהו. ולמרות שמדובר בתהליך טבעי, לכם ההורים תפקיד חשוב כמעודדי משחק והתפתחותו. תוהים כיצד למלא את התפקיד הזה? קבלו 4 טיפים ישימים.   אז מהו משחק בעצם? מדובר בתופעה אוניברסלית שמתקיימת על פני כל התרבויות והתקופות