5 טיפים שיגרמו לילדים שלכם לשתף אתכם יותר

רוצים שהילדים ישתפו אתכם בחוויות שלהם ויספרו איך עבר עליהם היום?
אל תשאלו “איך היה בגן”.
אז מה כן? הנה 5 טיפים יעילים שיעודדו את הילדים שלכם לשתף

כולנו רוצים שהילדים שלנו ישתפו אותנו במה שעובר עליהם, שיחלקו איתנו חוויות טובות וגם כאלה שפחות, שירצו להתייעץ איתנו ושיעשו זאת גם בבגרותם. הרי מי לא מדמיין את הילדים שלו גדלים להיות החברים הכי טובים שלו. אלא שכדי שהילדים ישתפו אותנו בחוויות שהם חווים בשעות הרבות שהם בגן ואנחנו לא איתם, לא מספיק לשאול אותם “איך היה?”, כי אז סביר להניח שנקבל את התשובה הסתמית “כיף”. אז מה עושים? איך גורמים לילד לחלוק איתנו קצת יותר מעולמו? הנה כמה דרכים:

1. רוצים שהילד ישתף? שתפו אותו בעצמכם.
בשיח כמו בשיח, וזה תקף גם לילדים – אם רק תשאלו שאלות, לא בטוח שתקבלו תשובות. אבל אם תתחילו דווקא בשיתוף שלכם, סביר יותר שהילד ירצה לשתף אתכם גם במה שעבר עליו. ספרו לילד אילו חוויות אתם עברתם במהלך היום ואיך היה לכם בעבודה, ואם התמודדתם עם קונפליקט מסוים, שתפו גם בזה. תוכלו לספר לילד איך התמודדתם עם העניין ואיך בחרתם לפתור את הבעיה, וכך גם לשמש להם מודל להתמודדות עם קונפליקטים.

2. לא מספיק לשאול, חשוב גם להקשיב.
הרבה פעמים אנחנו שואלים את הילדים עוד ועוד שאלות, לפעמים אפילו יורים עליהם שאלות בצרורות (“איך היה בגן?”, “מה למדתם היום?”, “מה אכלת?” וכו’), ולא תמיד נותנים להם הזדמנות לענות באמת. אם אתם רוצים שהילד ישתף אתכם בעולמו ולא רק יענה תשובות לקוניות, דעו גם להקשיב במלוא הקשב. וזה אומר בלי ניידים או הסחות דעת אחרות, ולא תוך כדי שאתם עוסקים בפעולה אחרת. דעו מתי להתערב בשיחה ולהשיב, מתי לתת עצה ומתי רק לגלות אמפתיה, דרך חיבוק למשל.

3. אפשרו זמן איכות משפחתי שיעודד את הילדים לדבר.
לפעמים הילדים שרק חזרו מהמסגרת רוצים לנוח רגע, לשחק בבית או ללכת לגינה ולא מתחשק להם לפצוח בשיחה. וזה בסדר, גם אנחנו, שרק חזרנו מהעבודה, אולי עייפים ולא תמיד פנויים לשיח אמיתי בדיוק בזמן הזה. לכן חשוב לקיים זמן איכות משפחתי, שבו הילדים וגם אתם נינוחים יותר, ובו אפשר לקיים שיח משמעותי. זה יכול להיות בזמן ארוחת הערב, זה יכול להיות בזמן ההרדמה לפני השינה – מצאו לכם את הזמן שמתאים לכם ולילדיכם, ודברו יחד בנינוחות.

4. שאלו שאלות מנחות.
לפעמים לילדים (בעיקר לקטנים שבהם) קל יותר להשיב ולשתף אם הם נשאלים שאלות מנחות, או שאלות סגורות (אבל לא סגורות במובן שהתשובה עליהן היא “כן” או “לא”). למה הכוונה? במקום לשאול שאלה כללית ופתוחה מאוד כמו “איך היה לך היום בגן?”, נסו לשאול שאלה ממוקדת יותר, כמו: “עם מי שיחקת היום בגן?”. במקום לשאול “מה עשית בגן?” תוכלו לשאול: “מה עשיתם במפגש הבוקר?”. 

5. הימנעו משיפוטיות.
לפעמים הילדים רוצים לשתף אותנו, אבל נמנעים מכך בגלל ביקורת שאולי השמענו להם בפעם הקודמת ששיתפו אותנו. הנה דוגמה: הילד שיתף אותנו בעבר שחבר מהגן חטף לו צעצוע, ואנו שאלנו אותו מה עשה, אם פנה לגננת או אמר לחבר משהו. הילד שלנו השיב שלא עשה כלום – ואנו, מתוך כוונה טובה כמובן, אמרנו לו שחבל, שהוא היה צריך לפנות לגננת, שלא לעשות כלום זו לא הדרך הנכונה וכיו”ב – ובלי לשים לב, העברנו ביקורת על ההתנהגות שלנו. כעת, גם אם לא במודע, יכול להיות שבפעם הבאה שהילד ירצה לחלוק איתנו דבר מה שאירע בגן הוא יחשוב פעמיים אם לעשות זאת. לכן חשוב להקשיב לילדינו בלב פתוח, ובמקום להגיד להם מה היה עליהם לעשות לדעתנו, מומלץ להעביר אליהם את המושכות ולשאול: “ואיך אתה חושב שיכלת לפעול?”, וגם: “ואיך זה גרם לך להרגיש?”. בצורה כזו אנו יכולים לסייע להם להגיע בעצמם לפתרון הטוב ביותר עבורם, וגם לגלות אמפתיה לרגש שחוו באותה סיטואציה.