הורות לגיל הרך

רכישת שפה – כיצד ומתי נרכשת היכולת המופלאה הזו?

היכולת לדבר ולתקשר היא הגורם העיקרי המבדיל את בני- האדם משאר היצורים החיים, וכמו כל דבר בטבע זהו תהליך הדרגתי שדורש זמן ובשלות.

רכישת שפה אצל תינוקות

יכולות ההבנה והדיבור מתפתחות לאורך שנתו הראשונה של התינוק, וקיימות אבני דרך שפתיות ותקשורתיות בדרך להפקת המילים הראשונות. אז כיצד נרכשת היכולת המופלאה הזו? האם אנחנו יכולים לעודד אותה? בואו נעשה קצת סדר בבלאגן…

 

 0-9 חודשים: שלב ה”קדם כוונות תקשורתיות” 

בהתחלה התינוק הוא יצור חסר אונים אשר מרבה לבכות על מנת להביע את צרכיו. בהדרגה, לקראת גיל 6 שבועות מתפתח החיוך החברתי וגם קשר העין הופך להיות עקבי יותר. התינוק מתחיל לגלות את קולו ומכיוון שאת רוב זמנו הוא מבלה שכוב על גבו, הוא מתחיל להתנסות בהפקת קולות אחוריים – קולות גרוניים וגרגור.

בטווח שבין גיל ארבעה חודשים לחצי שנה התינוק מתחזק מוטורית ומתחיל להתהפך על הבטן, במקביל גם המלמול שלו נעשה מגוון יותר והוא מתחיל להפיק עיצורים קדמיים, כגון: “בה, מה, דה”. התינוק מגלה את הקול שלו ומתחיל שלב “המשחק הקולי” בו הוא מפיק קול בעוצמות ואינטונאציות משתנות.

בין גיל 6-9 חודשים התינוק יתחיל להפיק מלמול חזרתי, כלומר רצף הברות שחוזר על עצמו, כמו- “בה בה בה”, “דה דה דה”. המלמול חשוב מאוד להתפתחות הדיבור מכיוון שכך התינוק לומד לקשר בין תנועות הפה שהוא עושה לבין הקולות שהוא מפיק.

התקופה של בין גיל 0-9 חודשים נקראת גם “קדם כוונות תקשורתיות” מכיוון שבתקופה זו ההורה מפרש את רצונותיו של הילד ונותן משמעות משלו להתנהגות שהוא רואה, למשל: התינוק בוכה כי הוא רעב/ עייף/ לא נוח לו. בשלב הזה עיקר האינטראקציה תלויה ביוזמתו של ההורה שיעודד את התינוק ויזום “שיחה”, משחק, שירים ומשחקי תורות ויעודד פעילות הדדית מהנה שתגרום לתינוק להתנסות בתקשורת ובעתיד גם ליזום תקשורת.

9-12 חודשים: שלב “הכוונות התקשורתיות”

גיל 9-12 חודשים נקרא גם שלב “הכוונות התקשורתיות”, שכן בשלב זה התינוק מגדיל משמעותית את רפרטואר הכוונות התקשורתיות שלו ובכך הופך לאחראי יותר על יזימה תקשורתית. בשלב הזה מתחילות להתבסס יכולות ההצבעה, הושטת יד לעבר חפץ, יזימה של אינטראקציה משותפת עם ההורה, שיתוף בחוויה – יראה להורה צעצוע על ידי כך שירים אותו בגאווה באויר, מחאה – יניד ראשו לשלילה או ידחה חפץ.

לקראת גיל 9 חודשים יופיע מלמול מגוון, כמו – “מה דה בה גה” שמשתנה באינטונציה ודומה יותר לשפתו המדוברת של התינוק, ולקראת גיל שנה עד שנה וחצי יופיעו המילים הראשונות. מילים מוגדרות כהפקות קבועות לתיאור אובייקט מסויים – חפץ, אדם, מקום וכו’. לכן, חשוב להדגיש שמילה נחשבת למילה גם אם היא נאמרת בצורה משובשת ולא דומה לצורת המקור. הדבר המשמעותי ביותר הוא שהילד יפיק אותה באופן קבוע לאותו האובייקט, למשל, “bu” לבקבוק.

לקראת גיל 18 חודשים: למידה מואצת של מילים חדשות

לקראת גיל 18 חודשים מתרחשת למידה מואצת של מילים חדשות. תקופה זו נקראת תקופת “הפרץ הלקסיקלי” בה הילד מגדיל באופן משמעותי את אוצר המילים ההפקתי שלו, ובעקבותיה בערך בגיל שנתיים הוא יתחיל לצרף שתי מילים, למשל, “בלון בום”. בהדרגה הצירופים ילכו וישתכללו לצרופים פעליים, “אבא אוכל” ומגיל שנה ותשעה חודשים ועד גיל שלוש בערך יחול השלב הדקדוקי המוקדם, הוא מתחיל עם הופעת הצירופים הראשונים ומסתיים בהופעתם של משפטים מחוברים ומורכבים.

כיצד הורים יכולים לעודד רכישת שפה?

תפקיד ההורים ליצור חוויות תקשורתיות מהנות עם הילדים. שפה נרכשת מתוך תקשורת בינאישית ולכן על ההורה להיות שותף לחוויה של הילד ולדבר איתו כמה שיותר.

לדוגמא: אמא וילד הולכים לבקר את סבתא, האם תסביר לילד כבר בדרך שהולכים לסבתא ושהוא אוהב לשחק עם סבתא. ובסוף כשיחזרו היא תשחזר איתו את החוויה. חשוב לדבר אל הילד כבר מההתחלה ולנהל איתו “שיחה” אפילו במלמולים והברות על מנת לעודד אותו לחקות אותנו ולהפיק יותר קולות. לשיר לו, לשחק במשחקי “קו- קו”, לקרוא איתו ספרים ולהסביר לו את מה שאנחנו עושים במלל.

חשוב לדבר אל התינוקות בשפה פשוטה ומונגשת להם. על מנת להרחיב את אוצר המילים של הילדים, יש לחזור אחרי המילים או הצרופים שהם מפיקים בצורה תקינה ומודגשת. כלומר, לספק להם מודל של שפה תקינה ולא ללמד אותם מילים באופן פרונטלי. המטרה העיקרית היא שהילד יהנה מתקשורת על מנת שירצה להפיק תקשורת.

ברכישת שפה – לכל ילד יש את הקצב שלו

לסיכום, קיימת יכולת מולדת לרכישת שפה בזמן קצר יחסית. אך חשוב לזכור שיש טווח של נורמה ולכל ילד יש את הקצב שלו מבחינת גיל הרכישה ואורכו של כל שלב התפתחותי. במידה וקיים חשש לעיכוב כדאי להתייעץ עם קלינאית תקשורת ובמקביל לבצע גם בדיקת שמיעה. בנוסף, כדאי לפנות לייעוץ גם אם קיים איחור עוד לפני שלב הופעת הדיבור, למשל בהופעת המלמול או כאשר הילד אינו משתמש בתקשורת לא מלולית כמו ג’סטות, הצבעה וקשר עין.

 

כותבת המאמר היא נטלי שמסיאן, קלינאית תקשורת (MBA) האי-מייל של נטלי, ליצירת קשר: nataliesafa87@gmail.com

נטלי שמסיאן, קלינאית תקשורת, בוגרת תואר ראשון (BA) בהפרעות בתקשורת. מטפלת בילדים עם קשיי תקשורת, שפה ודיבור.

תגובה אחת

Leave a Response

חיפוש גני ילדים