גני ילדיםהורות לגיל הרך

למצוא גן שהוא כמו בית

מדוע אנו משקיעים אנרגיה מרובה בחיפוש אחר גן מתאים וכל כך קשה לנו למצוא את האחד ואיך זה שעל אף כל מאמצינו אנחנו מתמודדים עם קשיי פרידה בבקרים והצטרפות של ילדינו לפעילות הגן?

למצוא גן שהוא כמו בית

בעיניי, חיפוש גן והמעבר למסגרת נוגע בשאלות של ‘בית’.. באופן לא מודע, אנחנו שואלים עצמנו מה המשמעות של בית עבורנו? כמה מזה אנחנו מצליחים לספק לילדינו במרחב הבית שלנו? והאם אכן קיים גן כזה שיהווה ‘בית שני’ ושותף אמיתי שלנו ההורים בהקניית המרחב הזה לילדים שלנו?

מרבית ההורים בבואם לחפש גן יבקשו מקום מכיל, שרואה את הילד/ה כאינדיבידואל, מעניק לו/ה
יחס אישי וחם, עוטף ומחבק אותו/ה בכל מצב ומעצים אותו/ה – זו למעשה המשמעות של בית
עבורנו. תוך כדי החיפוש והבקשות הנ”ל עבור ילדינו, יתכן ויצופו שאלות כמו: האם אני בכלל, באורח
חיי ובמציאות היומיום, מצליח/ה לספק זאת לילד/ה שלי? אם כן, אז למה אני צריך/ה ‘לשלוח’
למסגרת? אם לא, זו לא הרי הסיבה שאני מחפש/ת מסגרת, שתשלים ותגבה את החסר? ואם כך,
מה זה החסר ומה בעצם באמת אני מחפש/ת?
אבולוציונית אנחנו בנויים ומורגלים לחיות בלהקה, בשבט, ביחד, כך שההפרדות והחלוקה הטכנית
והמבנית מראש למסגרות לא טבעית לנו, לכולנו, ותהליך מציאת מסגרת ותגובת הילדים שלנו לכך,
משקפים לנו זאת.

גן הילדים כשותף לגידול הילדים ומרחב חברתי רחב
נתחיל בכך שאנו לא אמורים לגדל בזוג (עיתים בחד) בלבד וכל העת לחפש עזרה זמינה וניסיונות
להתארגן על קבלתה (כמה משאבים אנחנו משקיעים בזאת! ובפועל למעשה אנחנו בבזבוז
אנרגיה…),כי אם בקהילה שיתופית בה אנחנו גדלים ומגדלים יחד והמסגרת למעשה מהווה תחליף,
סוג של קהילה מודרנית. אם כך, אפשר להניח לציפיות הרבות והגבוהות עד בלי די מעצמנו ולרגשות
האשם הנלווים להן ולהכיר בכך שאנחנו לא ‘שולחים’ את הילד/ה למסגרת אלא מחפשים, באופן הכי
טבעי, שותפים לגידול שלו/ה ומרחב חברתי רחב, לילד/ה ולנו, מתוך הבנה שגם אם הבית שלנו הוא
מצע מכיל ומספק ביותר, הוא תמיד יהיה חסר, לילד/ה ולנו, אם הוא נעשה לבד ולא בקבוצה וצרכים
מסוימים, פיזיים רגשיים רוחניים וחברתיים כלשהם, שלנו ושלהם, לא יצליחו להיות מסופקים. ואין זה
משנה אם מדובר בקבוצה של משפחות חינוך ביתי או במסגרת גנית.

מסגרת מכילה ומאפשרת
נראה לי שאנחנו כבר יכולים להסכים שזה מה שאנחנו מחפשים.
בפרט בתרבותנו, בה גם אם יש עזרה פיזית זמינה לא תמיד היא שותפה רעיונית לערכים אלו
והתנהלות זו. הרוב, לדעתי ולצערי, מציגים גישה שאינה תומכת מספיק בדרכו של הילד/ה וההורים
ובשל כך קורה שדווקא מעמיסה עליהם ולכן הבקשה למסגרת שותפה כזו והחיפוש העיקש אחריה
(חלקנו דואגים להקמה של קהילה ומסגרת מותאמות), הן יותר מלגיטימיות ומובנות, אך אינן ברורות
מאליו ובדרך סוגה בשושנים.

גן גמיש ופתוח לצרכי הילדים וגם ההורים

החלוקה הטכנית, כאמור, מבנה יום קבוע, זמנים מוסדרים להתעוררות, יציאה מהבית, פרידה
מההורים, אכילה, משחק, שינה…אינם טבעיים לנו כלל, כי אם הדינמיות, הגמישות והתנועה
המתמדת. לכן בבואכם לחפש מסגרת, חפשו את זו הגמישה והפתוחה ביותר בהוויה, כפי שצוין
בסעיף הקודם, אבל לא פחות חשוב בהתנהלות בפועל שלה של זמנים ויכולת הצוות המטפל והמלווה
בגן להיות נוכחים ברגע, בהקשבה לצרכים עכשוויים של כל הילדים ובאופן יצירתי לעשות את
השילובים. כך למשל: פתיחות וגמישות בשעת ההגעה וקבלת הילדים בגן וכנ”ל שעת הסיום
והעזיבה, בנוכחות של ההורים בגן כמה שצריך מבלי להלחיץ להיפרד או לסגור את השער בפניהם,
להציע לאכול/לישון/לשחק בזמן מסוים אבל להתגמש אם הילד/ה לא רעב/ה, עייפ/ה, מעוניינ/ת באותו
הזמן ולדעת להציע בהמשך, גם אם לא תואם את סדר היום הכללי ובעיקר בעיקר להרגיש כל ילד/ה,
לעשות את השילובים והתיווכים לסיפוק של כל אחד/ת וביניהם.

הבעת מעורבות ותמיכה ולא התערבות או כפייה

הסימן העיקרי זה רגע הפרידה וההיענות של הילד/ה לה, אם ההתנהלות שלנו
ושל הגננת/צוות מדויקות לילד ולמה שהוא זקוק באותו הרגע וכשלא, הם מוחים מתנגדים ומתקשים.
אין זה מוזר לילד/ה לעבור לידיים אחרות או באמת קשה לו/ה להיפרד מההורה, זה הרי טבעי וברור
לו/ה, בגנטיקה שלו, לגדול בקהילה, בקבוצת מבוגרים ועוד ילדים ולא רק עם ועל ידי הוריו בלבד. כל
עוד הו/יא מוכל/ת ונראה/ית והדברים נעשים בדרך ובקצב שלו/ה, אין שום סיבה שלא י/תכנס לגן
בשמחה וי/תנופף לכם לשלום. זכרו זאת בפעם הבאה שהילד/ה בוכה ביציאה מהבית, בכניסה לגן,
לעיתים אפילו איך שמגיעים לחנייה או כשאתם יוזמים את הנפנוף לשלום ואת הפרידה הממשית –
תשאלו את עצמכם מה לא מדויק לו/ה בהתנהלות שלי או של הגננת? האם יש שם התאמה לצורך
ולקצב שלו? האם לחילופין יש איזשהו גורם לחץ של זמן, ציפייה שי/תיפרד כבר, כשהו/יא עוד לא
הסתגל/ה למעבר ובשל/ה לצעד הבא? האם אני והגננת פנוי/ה, גמיש/ה ודינמי/ת כעת?

אלו אגב שאלות נכונות לכל מצב של בכי והתנגדות של הילד/ה ולא רק בהקשר וברגע הפרידה בגן.
המעברים, ההסתגלות להם והקצב שלהם הם אחד הגורמים העיקרים לבכי של ילדים עוד מיום
היוולדם ושוב, בפרט בתרבותנו וחברתנו המציפה. באופן כללי, ממליצה לכם מאוד לנסות לייצר לו”ז
יומיומי מרווח ביותר ולא דחוס בפעילויות ותכניות ולפנות את עצמכם וכמה שיותר זמן למעברים
ביניהן, להתמסר לרגע, לילד/ה, לעצמכם ולמה שעכשיו קורה. אתם מיד תחוו באורח פלא נינוחות,
זרימה, בריאות משפחתית ושינוי התנהגותי….

חשיבות גן רב גילאי

באותו הקשר, יש חשיבות לרב גילאיות על פני החלוקה המקובלת של גנים לפי שכבות אותו הגיל,
חלוקה שגם היא אינה טבעית. בלהקה/ בשבט גדלנו יחד כל שכבות הגילאים, חלקנו את המרחב
והצרכים יחד בתנועה של כל אחד/ת בין הצורך להיות כעת ‘גדול/ה’ או ‘קטנ/ה’, מובל/ת או מובילה,
באנרגיה שלווה ונינוחה או סוערת ומתפרצת, פשטות או מורכבות, ביחד או לבד, בשותפות או
בנפרדות… בקבוצה חד גונית בגילאיה, הפוטנציאל לתנועה הטבעית הזו קטן ואף מופרע בהיעדר
דיפרנציאציה מספקת בין הצרכים של הילדים וכן בהגדלת הסיכוי למאבקי כוחות של הילדים על
סיפוק אותם צרכים דומים של כולם. הדבר משפיע על תחושת המוכרות, ההכלה והביטחון השורשית
של הילדים, המעבר מהבית לגן ויכולת הנוכחות שלו/ה במהלך היומיום בו. לכן כדאי לקחת בחשבון
בשיקולי התאמת הגן לילדכם, את טווח הגילאים כך שיהיה רב גוני כמה שניתן. ואם בהרכב הקבוצה
עסקינו, יש חשיבות ליחס בין מספר הילדים בגן למספר א.נשי/ות הצוות, כך שבאמת תהייה
האפשרות ליחס ראוי ונאות לכל אחד/ת. עוד נתון חשוב במערכת השיקולים.

לסיכום, תהליך החיפוש והשתלבות בגן, עובר דרך הכרה וקבלת צרכים פנימיים ושורשיים של ילדינו
ושלנו והניסיון לספקם, מציאתם ויצירתם במציאות החיים המודרנית ובתפיסת המערב. מאחלת לכם
וממליצה לקחת את הזמן הזה לראיית ובניית עומק של ערכי ההורות, המשפחתיות והשותפים שלכם
לגידול הילדים, רווחת כולכם ונשיאת ה’בית’ עמכם לכל מקום שפונים..
הרבה הצלחה!!
ליאת

לדף הפייסבוק של ליאת עטר בלמנאו – הזמנה למסע 

ליאת עטר-בלומנאו, ליווי תהליכי אמהות, הורות וחינוך
שלום אני ליאת. אני אמא לשתיים, שסיפור הבאתן לעולם וגידולן הינו מכונן, מחבר, מלמד ומעצים. עו"ס, מלווה אימהות, הורים ומחנכים/ות בכל שלבי הדרך: לקראת היריון והורות, פוריות, היריון ולקראת לידה, לאחר לידה, קשר ותקשורת הורה- ילד בכל הגילאים והצרכים, קשרי משפחה, שלל התמודדיות בגידול, סוגיות בחינוך והמרחב החינוכי.

Leave a Response

חיפוש גני ילדים