שנה חדשה בפתח וזו הזדמנות מעולה לפתוח אותה בשתילה וצמיחה יחד עם הילדים בגינה, במרפסת או בעציץ.
החוויה מהשתילה המשותפת, מההנבטה והצמיחה מרגשת ומאפשרת לכל המשפחה לחגוג יחד את הטבע הצמיחה וההתחדשות. מוזמנים לקרוא טיפים לשתילה משפחתית לכבוד עונת הסתיו

העונה הזו שופעת התחלות.
גני הילדים פתחו שנה לא מזמן, שנה חדשה בפתח, וגם גינת הסתיו נפתחת בימים אלה ממש.
רבים מירקות הסתיו אינם דורשים שטח אדמה נרחב ויניבו מצויין גם באדניות ועציצים, כך גם אם אין לכם פיסת אדמה בפתח הבית – האפשרות פתוחה בפניכם.
לטמון זרע באדמה, להמתין בציפיה לנביטה, לזהות את העלים הראשונים, לעקוב אחרי הצמיחה, ואז גם לאכול ממנו – אין ספק שהסיפוק גדול, אבל לא רק – 
המגע עם האדמה מחזק את הבריאות הנפשית והגופנית של ילדים ומבוגרים. 

לגדל צמח מינקות, להיות אחראי על טיפוחו וצמיחתו מעודד אחריות ודאגה ליצורים חיים.
מהתבוננות בתהליכים המתרחשים סביב גידול הירקות מתרחשת הבנה וחיבור לטבע ומיומנויות של מחקר ולמידה. השגת המטרה של גידול מזון תורמת לחיזוק הביטחון העצמי.
מחקרים מוכיחים שילדים ששותפים בתהליך גידול הירקות שלהם אוכלים אוכל מאוזן יותר ועשיר יותר בירקות.
ועל כל אלה נוספים היתרונות הבריאותיים שבאכילת מזון נטול רעלים, טרי ובריא.

לגדל ירקות מזרעים ומשתילים זה תענוג גדול.
גינה קטנה (ואפילו מספר עציצים) יתרמו למשפחה זמן של איכות וכייף, מיומנויות חדשות וידע, יצירתיות ואוכל בריא. היתרונות ברורים, והתזמון מדוייק.

אז איך מתחילים? 

  • אוספים עציצים – כל כלי יכול לשמש כעציץ, בתנאי שיש לו חורים בתחתית. החורים ישמשו כפתחי ניקוז, יאפשרו לעודפי המים לצאת החוצה. וימנעו מהשתילים הרכים “טביעה” במי ההשקיה.
    אפשר לרכוש עציצים, לעשות שימוש חוזר בעציצים ישנים , או להכין את העציצים שלנו בעצמנו! אוספים כלים (רצוי שיהיו בעומק של 30 ס”מ לפחות), דואגים לפתוח פתחי ניקוז בתחתית וממלאים באדמה.

    הכנת שתילים
  • השקיה – את האדמה משקים היטב, עושים עם האצבע חור קטן
    (עומק החור – בערך פי 2 מגדול הזרע), וזורעים. 
  • צמיחה – אם יש לנו שתילים מפותחים שהגיע זמנם לעבור לאדמה / לעציץ גדול – יוצרים בור בעומק של אדמת השתיל, שותלים ומהדקים את האדמה סביב השרשים. משקים כך שהאדמה תישאר לחה אבל לא ספוגה (עודף מים אינו מיטיב עם רוב הזרעים והשתילים) עד שהשתיל מפותח.


    הכנת שתילים
  • עלים ראשונים – כעבור כמה ימים עד כמה שבועות יוציא הזרע עלים ראשונים (המכונים פסיגים) ולאחר מכן – עלים אמיתיים (שכבר ייראו כמו גרסא מוקטנת של עלי הצמח הבוגר). 
    השתיל נחשב “מפותח” לאחר שיש לו 3 עלים אמיתיים, חזקים ובריאים (אם הנבטנו בעציץ קטן, בשלב זה נוכל כבר לראות את השורשים מבצבצים מבעד לפתחי הניקוז). 

    נביטה – זרעים וחלומות

אלו ירקות החורף שמומלצים לגידול משפחתי:
כל ירקות החורף אוהבים הרבה מים, שמש וטיפול אוהב.   

  • ירקות עלים (פטרוזיליה, חסה, תרד, מנגולד וכד’) – מתאימים מאד לגידול בעציצים:
    הם נובטים בקלות, מניבים מהר, נקטפים בצורת “חיזום” (=קטיף העלים הבוגרים שמסביב) וממשיכים לצמוח ולהניב עוד ועוד עלים לאורך תקופה ארוכה.
    לרבים מירקות העלים ארומה חזקה או חריפות, שאינם חביבים על כל ילד, אבל יש גם עלים עדיני טעם, ושובי לב, ביניהם – חסה מסולסלת, כרוב, מיזונה ובוק-צ’וי.

    ירקות העלים עמידים וקלים לגידול – אפשר לזרוע אותם ישירות במקום הגידול, או להכין שתילים בעציצים קטנים ואז להעביר לעציץ גדול יותר / לחלקת אדמה. 
  • ירקות שורש (סלק, לפת, צנון וכד’) – החלקים האכילים גדלים מתחת לפני הקרקע, ואין לתאר את ההתרגשות והסיפוק שבשליפת גזר מהאדמה (סבא אליעזר וסבתא אלישבע בוודאי יבינו זאת).

    צנונית מוכנה לקטיף במהירות רבה – לאחר כשלושים יום מהזריעה, ולכן כייפית במיוחד לגידול עם ילדים. מכיוון שהיא קטנטונת מטבעה היא תסתפק גם בעציץ קטן או באדנית.  

    לגזר לוקח קצת יותר זמן, וכדי להגיע לגודל סביר הוא צריך עומק של 30 ס”מ לפחות – אבל התוצאה שווה את ההמתנה.

    את ירקות השורש מומלץ לזרוע ישירות במקום הגידול, במרחקים של 1-5 ס”מ.
    לאחר הנביטה מתחילים “לדלל”= לתלוש בעדינות את הנבטים הצפופים יותר ולהשאיר את החזקים מביניהם. 
  • ניצני פריחה (ברוקולי, כרובית, ארטישוק) -כולם חביבים על (רוב ה)ילדים, ותהליך הצימוח שלהם מעורר השתאות. עם זאת, הם דורשים שטח אדמה גדול יותר מהירקות הנ”ל. 
    ארטישוק צריך אדמה, כרובית וברוקולי יכולים להסתפק גם בעציץ גדול ועמוק. 
    כדי לגדל ניצני פריחה מומלץ להכין שתילים מזרעים במכלים קטנים ורק אחר כך להעביר לשטח הגידול.

ירקות חורפיים נוספים ומומלצים:

אפונה – נזרעת באביב ומניבה בסוף החורף תרמילים שמנמנים, עסיסיים ומתוקים. מרגע הקטיף מתחיל הסוכר שבה להפוך לעמילן והיא מאבדת ממתיקותה, וזו רק אחת מהסיבות שבגללן כדאי לגדל את האפונה בעצמנו. זרעי האפונה גדולים יחסית (אפונים) וקלים לטיפול, ובשל כך מצויינים להמחשת תהליך הנביטה.

כדי להאיץ את תהליך הנביטה, משרים את זרעי האפונה למשך כמה שעות במים ואח”כ זורעים ישירות במקום הגידול (אפשר גם להכין שתילים בעציצים קטנים ולאחר שהם מפותחים – להעבירם לאדמה).

האפונה צומחת במהירות (כמעט כמו אפונת הפלא של ג’ק) ולגובה. מומלץ לגדל אותה בסמוך לגדר או עמודים, שהיא תוכל לטפס עליהם. 


נבטים של אפונה

תות – אחד מהצמחים החביבים כמעט ללא עוררין. הוא יפה, טעים, ויכול להניב ולתת תותים מתוקים גם בעציץ. 
זרעי התות הם “הנקודות” שמעטרות את התות מבחוץ. תהליך ההנבטה שלהם פחות פשוט, ולכן מומלץ להתחיל משתילים מפותחים (אבל אם זרעי התות קוראים לכם – אל תהססו לנסות!).
כדי שהצמח יניב תותים רבים ויפים, מומלץ להוסיף לו קומפוסט אחת לכמה שבועות. 

אל תשכחו- 
כל צמח התחיל מזרע. קחו זרע, הניחו אותו באדמה, השקו והקפידו על אדמה לחה (אבל לא לחה מידי) והמתינו.
בקרוב תוכלו גם אתם לאכול מירקות שגידלתם בעצמכם 🙂

שנה של צמיחה לכולם!

אילנה שטיין מגדלת ירקות וילדים בהרי ירושלים. חקלאית זעירה, משמרת מזון ומורה לגינון, ליקוט וקיימות. מעצבת ומאיירת, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. יוצרת “לוח שנה בגינה”, לוח שנה מאוייר ומפורט, שהוא גם מדריך מעשי לגינון ביתי וטבע ארצישראלי,עם טיפים לגינון, מתכונים עונתיים, זמני זריעה ושתילה ועוד. 
בלוח שנה בגינה, אילנה משלבת את כל האהבות שלה במוצר אחד:  גינון, ליקוט, בישול, ואיור.  


אילנה שטיין, מגדלת ירקות וילדים בהרי ירושלים, מעצבת ומאיירת, יוצרת "לוח שנה בגינה"
אילנה שטיין, מגדלת ירקות וילדים בהרי ירושלים. חקלאית זעירה, משמרת מזון ומורה לגינון, ליקוט וקיימות. מעצבת ומאיירת, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. יוצרת "לוח שנה בגינה", לוח שנה מאוייר ומפורט, שהוא גם מדריך מעשי לגינון ביתי וטבע ארצישראלי, עם טיפים לגינון, מתכונים עונתיים, זמני זריעה ושתילה ועוד. בלוח שנה בגינה, אילנה משלבת את כל האהבות שלה במוצר אחד: גינון, ליקוט, בישול, ואיור.

Leave a Response

חיפוש גני ילדים