קין והבל. יעקב ועשיו. יוסף ואחיו. נושא האחאות מעסיק אנשים מאז ומעולם, עוד מסיפורי התנ”ך. מי מאיתנו, שיש לו אחים או אחיות לא חווה את המורכבות ביחסים אלו? יחסים שמלווים לא פעם בעוצמות רגשיות גבוהות – החל מרגשות חיוביים וכלה ברגשות שליליים וטעונים. יחסים שמעלים תחושות של אהבה, קירבה והבנה ללא מילים, בצד תחושות של תחרות, קנאה, כעס, קיפוח או אפלייה. ובתווך עומדים לא אחת ההורים – בחוסר אונים. מנסים לגשר, ללבן ולתווך – לפעמים מצליחים יותר ולפעמים פחות.

אז מה תפקיד ההורים בחיזוק מערכת היחסים בין אחים ואחיות? 

תיאוריות רבות עסקו בנושא האחאות, ובראשן התיאוריה של אלפרד אדלר, פסיכואנליטיקאי, שראה ביחסיו של הילד עם אחיו ובמיקומו במשפחה – גורם משפיע על אישיותו וסגנון חייו. כך, למשל, סבר אדלר כי ילדים יחידים, שזוכים לתשומת לב מקסימלית מהוריהם, אוהבים להיות במרכז תשומת הלב, פעמים רבות מתקשים לחלוק ולשתף עם אחרים, ומעדיפים את חברת המבוגרים (לעיתים אף מדברים כמוהם). מנגד, בני זקונים לא אחת רוצים להיות גדולים ממה שהם באמת, יכולים לתכנן תוכניות רבות ולהתקשות להוציאן אל הפועל, ולא אחת נותרים מפונקים ובעמדת “התינוקות”.
מדובר בתיאוריה שמציעה קטגוריות חד משמעיות ודיכוטומיות, שעשויות להיות שנויות במחלוקת, בוודאי בעידן “המשפחות החדשות”, אך לבטח מעוררת דיון בדבר השפעת מיקומנו במשפחה על מי שהפכנו להיות, השפעה שעלינו להיות ערים ומודעים אליה גם כהורים.  
מה הציפיות שלנו מכל ילד שלנו? עד כמה הציפיות הללו מותאמות? עד כמה הן מושפעות ממיקומו של הילד במשפחה ועד כמה לוקחות בחשבון את צרכיו ההתפתחותיים ואת יכולותיו? עד כמה אנחנו משווים בין ילדינו השונים באופן גלוי או סמוי? עד כמה אנחנו מעודדים את הקשר ביניהם או מחבלים בו, במודע או שלא במודע?

יחסים טובים בין אחים נמצאו בלא מעט מחקרים כגורם חוסן המקדם רווחה נפשית. מדובר הרי במערכת יחסים ממושכת ומתמשכת, עם אדם שגדל איתך לרוב באותה סביבה ועם אותם הורים, חולק איתך זיכרונות וחוויות רבות, שפעמים רבות מבין אותך מבלי לדבר.

במקום הזה להורים יש תפקיד משמעותי בחיזוק הקשר בין האחים – וחשוב שהדבר יתחיל מוקדם ככל האפשר:

  1. לידת אח חדש – חשוב לתת לגיטימציה לכל התחושות והרגשות שמעלים אחיו הגדולים. מותר לכעוס, מותר לקנא, מותר להיות עצוב על האובדן של המעמד הקודם. אלו רגשות טבעיים, אנושיים וחשובים לביטוי – ללא שיפוטיות וללא ביקורת מצד ההורים, גם אם לעתים קשה לשמוע ולעכל אותם. במקביל, חשוב לנסות ולשמור על “זמן איכות” עם כל ילד, כדי שלידת האח החדש לא תקושר עם אובדן אהבת ההורה, ותעצים את הרגשות הטעונים.
  2. השוואת בין אחים – לנסות ולהימנע ככל האפשר מהשוואות בין האחים, הגם שמדובר בדבר טבעי מאד, שלפעמים מרגיש כאוטומטי או בלתי נשלט עבורנו ההורים. פעמים רבות אותן השוואות מייצרות תחושת עוינות ותחרות מועצמת בין האחים, שכדאי להימנע ממנה. חשוב שההורים יראו בכל אחד מילדיהם – נפרד וייחודי, בעל יכולות וכישורים מיוחדים וצרכים ספציפיים, הראוי להערכה ללא קשר ליכולותיו וכישוריו של אחיו.
  3. לעודד תקשורת בריאה בין האחים – מבלי להתערב בכל ריב או וויכוח. יחסי אחים הם שדה נפלא להתנסות חברתית במצבי קונפליקט, מו”מ ויכולת להתפשר. כמובן שבמצבים של אלימות – חשוב להתערב, להציב גבולות, ומרגע שהוצבו – לאפשר את השיח מחדש. בזמן רוגע ועם שוך הסערה, ניתן לברר עם כל ילד בנפרד מה אירע מבלי להביע דעה בעד או נגד אחד מהילדים.
  4. לעודד פעילויות כייפיות בין האחים בפרט ובמשפחה בכלל, דוג’ משחקים הדורשים עבודת צוות, ללא ממד תחרותי בהכרח.
  5. תגובה שלנו ההורים – להיות מסוגלים, עם כל הקושי, להכיל ולהגיב באופן מווסת לתלונות בדבר קנאה וחוסר צדק. מומלץ לגלות התייחסות עניינית לנאמר, לבחון את המצב ואת עצמנו ולשקף את רגשות הילד תוך מתן לגיטימציה לרגש ונסיון להבין מדברי הילד מה בעצם חשוב לו.  

יום המשפחה שמח!

שלום אני גלי, ואני פסיכולוגית חינוכית מומחית ומתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית. אני עובדת בשירות הפסיכולוגי-חינוכי בבת ים, ומרכזת בו את תחום הגיל הרך. בנוסף אני עובדת במכון להתפתחות הילד של קופת חולים ״כללית״, ומטפלת בקליניקה פרטית בחולון בפעוטות, ילדים ומתבגרים. מבצעת טיפולים פרטניים ומשולבים הורה-ילד, הדרכות הורים ועורכת אבחונים פסיכולוגיים ופסיכו-דידקטיים. פסיכולוגית מייעצת בקבוצת הפייסבוק נפש הילד - ייעוץ פסיכולוגי להורים.

Leave a Response

חיפוש גני ילדים