באחד מהגנים שאני מדריכה, יצא לי לראות השבוע חגיגת יום הולדת.
אחת מהברכות שברכו שם את הילד היתה: “שתמיד תקשיב ותשמע בקול אבא ואמא”… ברכה נורא יפה עם ערך רב. אבל למי היא בעצם מכוונת? את מי אנחנו מברכים?
לא את הילד…..
ברכה כזו היא שיר הלל להוריו. 
הם החכמים, היודעים, הם אלה שיכולים הכל, גם את הדילמות והמצוקות וטרדות היומיום. כל מה שעל הילד לעשות, זה להפנות אליהם שאלה, להקשיב, ולפעול עפ”י עצתם.
הלוואי וזה היה ככה. הלוואי והיה לצידנו אדם כזה, שכל התשובות החכמות, המנוסות והיודעות נמצאות אצלו. חיינו היו פשוטים יותר….
המציאות, לצערי, שונה. ובינתיים, מבלי משים, במשפט אחד תמים, אנחנו משדרים לילדים שהם קטנים, חלשים, לא מסוגלים, פחות יודעים ופחות חכמים.
ילדים צריכים להכיר את הקול הפנימי שלהם. זה שעתיד לכוון אותם במהלך חייהם כאנשים בוגרים, והם צריכים ללמוד להקשיב לו, כי הוא נכון וטוב ואמיתי להם.

***
די יהיה אם נשכיל לקבל לפחות החלטה הורית אחת: לראות תמיד את הטוב בכל מה שילדינו יבחרו לעשות ולפעול.
דרך ההורות נתרגל את האמירה: “הכל לטובה”. כל מה שקורה לילד שלי, קורה לטובתו.
בלי שיפוט. בלי ביקורת. בלי הטפות של: “אמרתי לך….”
גם אם כרגע הוא סובל וקשה לו, גם הוא הוא כועס ועצבני, גם אם נראה שאין מוצא.
הכל לטובה.
כן, אתם צודקים. אף אחד לא רוצה קשיים וצרות. כולנו רוצים חיים נוחים, טובים ומוצלחים, ללא משברים וללא כאבים. את כל זה אנו מנסים למנוע מהילדים שלנו, דבר שמוביל אותנו לא אחת, לקחת על עצמנו את האחריות לקושי ולמשבר שלהם, ומנוע מהם את הסבל.
אלא, שבניסיון למנוע מהם להיפגש עם הקשיים, אנו מונעים מהם את הדבר החשוב ביותר להתפתחותם ורווחתם האישית: אנו מונעים מהם להתמודד.
אנו מונעים מהם להתאמן בפתרון בעיות,באמונה בעצמם, באמונה ביכולות שלהם.
אנחנו במו ידינו, מונעים מהם להתבגר.

***
כן, הם צריכים אותנו. הם צריכים להתייעץ, לשקול, לשאול, לקבל כיוון והכוונה. בשביל זה אנחנו פה. אבל ההחלטה הסופית צריכה וחייבת להיות שלהם. הם צריכים לקבל אותה לבד.
אנחנו אף פעם לא יודעים את כל התמונה ומה המחיר שיגבה מהילד אם יבחר ללכת בעצתי. חובתנו לסמן להם את השביל, אבל להשאיר את הדלת פתוחה לרווחה. וגם אם יטעו, ויבחרו בפתרון שגוי ולא מוצלח – זה השיעור שלהם, ושלהם בלבד.
יחד נשב ונבדוק למה זה לא הצליח, נסיק מסקנות ונפיק לקחים להבא, נלמד את השיעור. אבל נשאיר אותו להם. זה השיעור שלהם.

***
הכל לטובה.
אני מאחלת ומייחלת שנצליח להוקיר את הטוב בילדינו: את יכולת ההתמודדות שלהם, את ההצלחות, הכשלונות, לקיחת האחריות, ההתמדה, העקביות, דחיית הסיפוקים….
נהיה שם, לצידם, ונאמר לעצמנו בשקט, שוב ושוב: כל מה שקורה לילד שלי, קורה לטובתו.
הכל לטובה.

לדף הפייסבוק של רווית רביב, מדריכת הורים וצוותי גנים בשיטת אדלר

רווית רביב, מדריכת הורים ומנחת צוותי גנים
מומחית לגני ילדים ומשפחה, מכון אדלר. מובילת התכנית "אדלר בגן", תכנית רב מערכתית הפונה לכל קהילת הגן: הורים-ילדים - צוות, שמטרתה להטמיע ערכים חברתיים ואישיים בגן הילדים כמו: עידוד, שיתוף, אכפתיות, נתינה ועוד

Leave a Response

חיפוש גני ילדים