הורות לגיל הרך

מה התפקיד שלנו ההורים בגידול וחיבור הבנות שלנו לרגשות ולרצונות הפנימיים שלהן? אם חשוב לנו לגדל את בנותינו שיהיו נשים שמחוברות לרצונות שלהן, שידעו לפעול ולחתור לספק אותם, נשים שלא יחששו לומר: "לא רוצה", או "לא מתאים לי".... אזי לנו כהורה, כאמא, כאשה, יש תפקיד חשוב ומשמעותי בכל התהליך הארוך הזה, כבר היום.  אני מזמינה אתכן לקרוא את הפוסט שכתבתי

חג ט"ו בשבט הגיע וזו הזדמנות נפלאה לחגוג יחד עם הילדים את החיבור לאדמה ולהשיב לה על כל מה שהיא נותנת ומאפשרת לנו בחיי היום יום. שמי יותם קפלן, גדלתי ביוקנעם המושבה, אני חי ונושם את האדמה כל חיי ומעל 10 שנים עוסק בתחום תכנון והקמת גינות ולחג ט"ו בשבט משמעות מיוחדת עבורי. כשחגגתי לראשונה את החג עם יובל הבן

פ-ו-ר-י-ם 1990:  איזה חג ! חג גדול לילדים (וליהודים). זוכרת אותנו בתור ילדים, איך היינו מתרגשים לקראת *היום* הזה, מחכים כל השנה ל *יום* הזה, מכינים תחפושות מושקעות, איפור, אביזרים, חושבים, יצירתיים, הכל מתוקתק, מדוייק עד הפרטים הכי קטנים - ובעיקר את תחושת הציפייה ל *יום* הזה. אני זוכרת שאחיי ואני היינו מקדישים אחה"צ שלם לקנייה ואריזה ייחודית ומושקעת של

הטבע האנושי מאופיין בשאיפה להתפתחות, להתגברות ולהגשמה. האדם מסוגל להתגבר כמעט על כל מכשול, ולהמשיך לחתור בתנועה מתמדת ממצב של מינוס למצב של פלוס. קיים מכשול אחד עיקרי אשר חוסם את המאמץ, ואת הכמיהה להגשמה. מכשול אשר מצמצם את התנועה, גורם לנסיגה ולזהירות יתר והוא – הפחד מפני אובדן תחושת הערך שלנו, או בשמו הנפוץ יותר, הפחד מכישלון. אם נצפה

הרבה הורים לילדים עם קשיים מאובחנים או שלא מאובחנים,  מתמודדים עם השאלה הזו בימים אלה ממש (מרביתם התחילו לחשוב עליה כבר לפני מספר חודשים, אבל זו שאלה שנהפכת ליותר רלוונטית בתקופה זו של השנה), כאשר בפברואר אנשי החינוך השונים (תלוי באיזה גיל מדובר) מתחילים לדבר על הנושא הזה עם ההורים של הילד. בעולם אוטופי הייתי אומרת לכל ההורים לשלב, כי

החלטתם שהילד מוכן לגמילה מחיתולים ? איזה כיף! לא בטוחים אם זה הזמן הנכון להתחיל בגמילה? מזמינה אתכם לקרוא את הפוסט הקודם שלי: מתי הזמן הכי נכון להיפרד מחיתולים. גמילה מחיתולים הוא שלב משמח ומשמעותי במעבר של הילד שלכם מינקות לילדות. ארזתי לכם את עשרת הדברים שתוכלו לעשות ולא לעשות על מנת לייעל את התהליך ולדאוג שיעבור בצורה הטובה והפשוטה

זה לא תלוי בעונות השנה אם תשאלו אותי וגם לא ממש בגיל של הילד (ברור שיש טווח גילאים סביר לתהליך ואם הילד לא מראה שום עניין בדבר עד גיל מסויים יש מקום להתערבות שלנו) אז מה בכל זאת צריך שיקרה על מנת שנדע שהגיע הרגע הנכון? לא ממש ברור איך הביטוי 'גמילה מחיתולים' השתרבב לכל הסיפור הזה, הרי הילד לא

סיפור על פחד, על תחושת חוסר, קושי. סיפור על חשש לא לתת לילדים את מה שהם מבקשים, רוצים. פחד לגדל אותם בתחושה של "אין, של "ריק". פחד מאכזבה. פחד לגרום להם לא לאהוב אותנו. מה יקרה אם לא יקבלו את מה שרוצים? מה יקרה אם ירצו חדר לבד, אבל אין לנו אפשרות לעבור לבית גדול יותר? מה יקרה אם לא

אנחנו במלון. אחת הנכדות בת תשע, בוגרת, חכמה, בטוחה בעצמה. אחותה  בכתה א', חכמה , רגישה בקיצוניות ורק מחפשת את קירבת אחותה. הגדולה יושבת עם אייפד ורואה תכנים, שמעניינים אותה והאחות באה לשבת ולראות איתה.  הגדולה לא מוכנה שתשב ותצפה איתה. במשחק עם חברים הגדולה מתייחסת בהשפלה לאחותה ו"מעיפה "  אותה מהקבוצה. הקטנה מגיעה בוכה ומושפלת. הגדולה נקראת לשיחה עם

קודם כל חשוב להבין מתי וכיצד ילדים רוכשים שפה ילדים רוכשים ולומדים שפה משמיעה, התנסות בשימוש בשפה והשתתפות באינטראקציות חברתיות וחווייתיות. שפה הינה מערכת מוסכמת של סמלים הכוללת את המילים והחוקים הדקדוקיים וצירופם לכדי משפטים. ישנם שלבים שונים בהתפתחות השפה, עד גיל שנה הילד אמור להפיק מלמולים והברות מגוונות, לשחק במשחקי "קו- קו", להגיב לקריאה בשמו, להצביע ולהשתמש במחוות. לקראת

מהו תפקידו של קלינאי התקשורת? ישנן סיבות רבות ומגוונות מדוע פונים לקלינאי או קלינאית תקשורת. זהו תחום טיפולי המסייע בין היתר בהתמודדות עם עיכוב בשפה, בדיבור ובתקשורת. כאשר קיים קושי שפתי או תקשורתי קשה מאוד להעביר רגשות, מחשבות, רצונות או להשתלב בחברה - כל אלו עלולים להוביל לתסכול, לכן קיימת חשיבות עליונה לאיתור מוקדם של הבעיה. תפקידו של קלינאי התקשורת

בעיניי, חיפוש גן והמעבר למסגרת נוגע בשאלות של 'בית'.. באופן לא מודע, אנחנו שואלים עצמנו מה המשמעות של בית עבורנו? כמה מזה אנחנו מצליחים לספק לילדינו במרחב הבית שלנו? והאם אכן קיים גן כזה שיהווה 'בית שני' ושותף אמיתי שלנו ההורים בהקניית המרחב הזה לילדים שלנו? מרבית ההורים בבואם לחפש גן יבקשו מקום מכיל, שרואה את הילד/ה כאינדיבידואל, מעניק לו/ה

עקרון מס' 1 - ליצור הקשרי שינה: תינוקות וילדים אינם מבינים את משמעות הזמן ולכן תפקידנו לעזור להם להבין זאת. נוכל לעשות זאת ע"י אמצעים מלאכותיים שיכולים לסמן להם וליצור אצליהם הקשרי שינה שיובילו לשינה טובה יותר. למשל: הקשר שינה למיטה - חשוב שילד ירגיש שטוב לו בחדר ובמיטה שלו. לכן לא מומלץ לשלוח ילדים לחדר לעונש, אלא לתת להם לשחק

פגשתי הורים מאוד יצירתיים: הורים שאומרים לילדים שלהם משפטים מגוונים, כמו: "לך תחפש בית אחר". "לא תמצא משפחה יותר טובה מאיתנו". ויש הורים שאומרים "בוא, אני אעזור לך לארוז את התיק". יש הורים שמתעלמים לגמרי מהאמירה, מאפשרים לילד לצאת מהדלת ולעשות את שלו. ויש הורים שנשארים חסרי אונים ופשוט לא יודעים מה לעשות. אני רוצה להציע לכם אפשרות אחרת: כשילד

אז שניה, תנשמו עמוק. קודם כל תזכרו שאתם לא לבד. זה קיים בכל המשפחות. אני הולכת להעניק לכם עכשיו חמישה טיפים שיעזרו לכם לעבור את המריבה הבאה של הילדים שלכם, קצת יותר טוב מהפעם הקודמת. בשלב הראשון, תשאלו אותם: אתם רבים או משחקים? רוב הסיכויים שהם יגידו לכם שהם משחקים. התפקיד שלכם הוא לאפשר להם את זה ולזכור שהמשחק הזה

ישבתי עם חברה קרובה לקפה. היא הייתה נסערת למדי בשל אירוע שקרה בעבודה. ישבה מולי ודיברה. תוך כדי השיחה, החלה לבכות. ואני הרגשתי את העצבים עולים ואמרתי בתקיפות: ״די, די, די לבכות... אבל למה את בוכה? אין סיבה לבכי... תעצרי את הבכי. תעצרי, אני לא מבינה אותך...״ *** הזוי, נכון? עד כמה הזויה נשמעת לכם הסיטואציה הזו? אז נכון שלחברה

 גמגום אצל ילדים מכונה גמגום התפתחותי גמגום היא הפרעה בשטף הדיבור אשר מתבטאת בחזרה על מילים והברות ומפריעה להפיק דיבור רציף ושוטף. זוהי תופעה שכיחה למדי בקרב ילדים בני 2-5 שנים. בגילאים הללו מופיע לעיתים חוסר שטף "טבעי" אשר נובע לרוב מהפער בין הרצון של הילד להסביר את עצמו במילים לבין היכולת שלו להפיק משפטים מורכבים. כלומר, קצב החשיבה של

רוב ההורים משתדלים להקנות הרגלי אכילה בריאים לילדיהם. כשהילדים עדיין במסגרת הביתית וההורים הם אלה שאחראים לתפריט, הם מרגישים שהשליטה על תזונת הילדים נמצאת בידיהם. אבל יום בהיר אחד הקטנטנים גדלים והולכים לגן. בשלב זה הורים רבים חוששים שההחלטות התזונתיות בגן לא יעלו בקנה אחד עם הגישה שלהם, והם מנסים להשפיע דרך הגננת על תזונת הילדים בגן או להיפך, פשוט