הורות לגיל הרך

שנה חדשה בפתח וזו הזדמנות מעולה לפתוח אותה בשתילה וצמיחה יחד עם הילדים בגינה, במרפסת או בעציץ. החוויה מהשתילה המשותפת, מההנבטה והצמיחה מרגשת ומאפשרת לכל המשפחה לחגוג יחד את הטבע הצמיחה וההתחדשות. מוזמנים לקרוא טיפים לשתילה משפחתית לכבוד עונת הסתיו העונה הזו שופעת התחלות. גני הילדים פתחו שנה לא מזמן, שנה חדשה בפתח, וגם גינת הסתיו נפתחת בימים אלה ממש.

סטטיסטית זה כבר בטח קרה לכם.שובצתם לכיתה או לגן עם ילד/ה עם צליאק, אלרגיה לחלב או לאגוזים?ואם התמזל מזלכם ונחלצתם מהעניין הזה, ודאי שמעתם שזה קרה למישהו לידכם ולא תמיד יודעים מה לעשות עם המידע הזה.ואני שומעת המון ש"כשאנחנו גדלנו זה לא היה ככה, מה קורה?!" אז זה מה שקורה... נכון. שיעור הילדים עם אלרגיות המזון עומד על כ- 8%,

קליטה והסתגלות בגן ילדים – לא מה שחשבתם והנה תחילת השנה שבה ומתדפקת על דלתנו... כל הורה זוכר את התחושות מהיום הראשון בגן או בבית הספר. את ההתרגשות והציפייה מלווים גם חששות, פחדים וחוסר ידיעה לגבי מה צפוי לילד שלו, איך יקבלו אותו ואיך הוא ישתלב בכל המארג החברתי הרגיש. אבל מה קורה לנו, ההורים, בתוך תהליך הקליטה של ילדינו,

נטלי מסר גרא, אמא שהיא גם פסיכולוגית, משתפת במחשבות על החופש הגדול. אין ספק שהקיץ הקודם היה חוויה. לרגעים כיף, לרגעים קשה ומתיש. היו רגעים בהם היה נראה במבט מהצד שמישהו זקוק לאשפוז, וכנראה שזאת אני. במילים אחרות, היו רגעים שגם השפיות יצאה לחופשה. בכל זאת, אני עדין בציפייה לקראת החופש הזה. מחכה לבלות זמן איכותי ומהנה עם הבנים המאוד

כל סוף הוא התחלה חדשה. האומנם?!בואו נעשה סדר. סוף ממהותו - הוא קודם כל סוף.אז לקראת סוף השנה אני רוצה לדבר אתכם על נושא חשוב ורגיש – פרידות...חשבתם פעם על איך אנחנו מלמדים את הילדים שלנו להיפרד? בתקופה הזו של סוף השנה הילדים המתוקים שלנו מתמודדים עם כל מיני התמודדויות. להיפרד מהחברים, להיפרד מהגן המוכר, להיפרד מאנשי הצוות והגננת, דמויות

החזרה לשגרה אחרי החג היא קשה, זה אומר להתחיל ולהניע את עצמנו מחדש, ליזום, לפעול ולתפקד. וזו מחשבה מאוד חשובה, כי אם לנו כהורים החזרה לשגרה קשה - אז שווה לעצור ולחשוב - כמה היא יכולה להיות קשה בשביל הילדים שלנו. חזל"ש!!! תודו בזה, גם לכם היה קשה לחזור לשגרה אחרי חופשת פסח? רובכם מהנהנים עכשיו, אני יודעת. אז אני

הימים הקרובים מעמידים אותנו בהרבה סימני שאלה. לא להכול יש לנו תשובות, לא כהורים ולא כמבוגרים. אלו ימים שבודקים את היחסיות שבחיים שלנו, ימים שיכולים לטלטל את ההסתכלות על החיים, והם יכולים גם להעלות שאלות על מה זה בשבילי להיות ישראלי או יהודי בימים אלה. כהורים, אלו ימים שלא קל להיות בהם הורה. עולות שאלות כמו – איך זה היה

חופשת פסח כבר באוויר ורבים מאתנו מתכננים את הבילוי המשפחתי. חופשה משפחתית יוצרת זיכרונות וחוויות של ביחד אך יכולה גם להיות מקור לריבים ותסכולים... כדי להיערך נכון ובצורה הטובה ביותר כדאי להתכונן בהתאם 😊 "זאת הפעם האחרונה שאני נוסע אתכם לטיול, אני מצטער על הרגע. עושים בשבילכם, דואגים לקחת אתכם למקומות הכי יפים ומושקעים ואתם בכלל לא יודעים להעריך. כמה

בכל בחירה יש ויתור, לא הבחירה היא שכואבת, אלא הויתור שכרוך בה. רוב הקשיים ו״המלחמות״ שלנו עם הילדים, הם בגלל התסכול שהם חשים בעקבות הויתור. אם נרצה או לא, אם במודע או שלא, בכל רגע נתון אנחנו בוחרים: אם להרים או להוריד את היד, מה לאכול, כמה לאכול, אם לקום בבוקר מהמיטה או להישאר בה, אם ללבוש את הג’ינס הכחול

אנו יודעים שאופיו ועתידו של הילד נקבע במידה רבה במהלך השנים הראשונות לחייו.אז על אלו ערכים אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו? ואיך ניתן להם מספיק כלים להתמודד עם "החיים שבחוץ"? האם אפשר להגיע למצב שבו אנו ההורים רגועים לגבי עתידם של ילדינו? האם זה באמת אפשרי? הבת שלי, בת 22, עברה לגור בעיר הגדולה, שכרה דירה עם שותפים ועובדת כמלצרית

בבוקר פורים אפשר לראות אותם ברחובות העיר, כמו פטריות אחרי הגשם, ילדים קטנים וגדולים, מחופשים בשלל צבעים ובדים, פניהם נרגשות בדרכם אל מסיבות הפורים השונות. מה יש בפעולת ההתחפשות בפורים שמעוררת לרוב התרגשות גדולה? והאם רק בפורים אנו עוטים על עצמנו מסיכות...? פעולת ההתחפשות מוכרת לא רק מפורים. לרבים מאיתנו, הורים לילדי גן, ישנו ארגז תחפושות בבית ופעמים רבות ילדינו

של מי האחריות בחג פורים על השמחה של הילדים שלנו? האם זה בשליטתנו ההורים שיהיו שמחים בפורים? של מי החג הזה בעצם? בשביל מי הוא? ובמי פה מדובר? בי או בילד שלי? חג פורים זו הזדמנות מצויינת להבין שאין לנו שליטה על השמחה של הילדים שלנו. קראו את המאמר של דפנה וגם טיפים לחג פורים עם הילדים במהלך השבוע הקרוב

למה כל כך קשה לנו כאימהות להגיד – עכשיו אני!בשיחותי עם אמהות בחופשת לידה, הרבה פעמים עולה הקושי שלהן לפנות זמן לעצמן. חופשת הלידה יכולה להפוך לתקופה שבה תעניקו לעצמכן חוויות חדשות, מלמדות ומפתחות אישית וגם תוכלו לעשות דברים שאתן אוהבות. אחד הדברים שאני ממליצה בחופשת לידה הוא להצטרף לקבוצת אמהות.בשיחה שקיימתי עם אמא בחופשת לידה הצעתי לה להצטרף לקבוצת

בעבר היינו חלק משבט, מחמולה, הייתה חניכה והיה ליווי צמוד במעבר המשפחתי מזוג להורים. היום אין תהליך חברתי שכזה והכל נעשה רחוק ועצמאי יותר. אז מה אפשר לעשות כדי לצלוח את השינויים המשפחתיים? כמה אתם קרובים או רחוקים ממשפחות המוצא שלכם? קחו נשימה ובואו רגע נדבר על זה. המעבר להורות וראשית ההורות מעט מבלבלים בכל מה שקשור לקרבה או למרחק

מה התפקיד שלנו ההורים בגידול וחיבור הבנות שלנו לרגשות ולרצונות הפנימיים שלהן? אם חשוב לנו לגדל את בנותינו שיהיו נשים שמחוברות לרצונות שלהן, שידעו לפעול ולחתור לספק אותם, נשים שלא יחששו לומר: "לא רוצה", או "לא מתאים לי".... אזי לנו כהורה, כאמא, כאשה, יש תפקיד חשוב ומשמעותי בכל התהליך הארוך הזה, כבר היום.  אני מזמינה אתכן לקרוא את הפוסט שכתבתי

חג ט"ו בשבט הגיע וזו הזדמנות נפלאה לחגוג יחד עם הילדים את החיבור לאדמה ולהשיב לה על כל מה שהיא נותנת ומאפשרת לנו בחיי היום יום. שמי יותם קפלן, גדלתי ביוקנעם המושבה, אני חי ונושם את האדמה כל חיי ומעל 10 שנים עוסק בתחום תכנון והקמת גינות ולחג ט"ו בשבט משמעות מיוחדת עבורי. כשחגגתי לראשונה את החג עם יובל הבן

פ-ו-ר-י-ם 1990:  איזה חג ! חג גדול לילדים (וליהודים). זוכרת אותנו בתור ילדים, איך היינו מתרגשים לקראת *היום* הזה, מחכים כל השנה ל *יום* הזה, מכינים תחפושות מושקעות, איפור, אביזרים, חושבים, יצירתיים, הכל מתוקתק, מדוייק עד הפרטים הכי קטנים - ובעיקר את תחושת הציפייה ל *יום* הזה. אני זוכרת שאחיי ואני היינו מקדישים אחה"צ שלם לקנייה ואריזה ייחודית ומושקעת של

הטבע האנושי מאופיין בשאיפה להתפתחות, להתגברות ולהגשמה. האדם מסוגל להתגבר כמעט על כל מכשול, ולהמשיך לחתור בתנועה מתמדת ממצב של מינוס למצב של פלוס. קיים מכשול אחד עיקרי אשר חוסם את המאמץ, ואת הכמיהה להגשמה. מכשול אשר מצמצם את התנועה, גורם לנסיגה ולזהירות יתר והוא – הפחד מפני אובדן תחושת הערך שלנו, או בשמו הנפוץ יותר, הפחד מכישלון. אם נצפה