גני ילדיםהורות לגיל הרך

מה למדת בגן היום?

איך היה בגן הילדים היום?כולנו רוצים לדעת איך היה לילדים בגן היום אבל איך לשאול אותם ולגרום להם לענות? מוזמנים לקרוא טיפים במגזין בדרך לגן

“איך היה בגן היום?”
מכירים את השאלה הזאת? שלרוב נקבל עליה תשובה של מילה אחת במקרה הטוב…
שירי סמסון, מחנכת לגיל הרך ואמא לשני ילדים מצאה כמה דרכים יצירתיות לגרום לילדים שלנו לשתף. מוזמנים לקרוא:

כשאנחנו היינו ילדים דיברנו הרבה יותר מכיוון שזה צורך שעלה בתוך המציאות בה חיינו. כיום הילדים רוב היום יושבים מול אנשים שמרצים להם או מול מסכים. יש להם הרבה פחות הזדמנויות לנהל שיחה ולכן, השריר הזה לא קיים או לא מיומן מספיק.

כדי שנוכל לאפשר לילדים שלנו את הכלי המצוין הזה שנקרא הבעה עצמית, אנחנו צריכים לאפשר להם הזדמנויות להשתמש בו.

העיקרון לאימון השריר הזה הוא ממש פשוט, ככל שאנחנו נדבר יותר עם ילדינו, ככל שנשתמש ביותר תיאורים, נרחיב בסיפורים שנספר להם ונשתף אותם, כך גם רמת השיתוף שלהם תגדל.
השיחה עם אדם מבוגר חושפת את הילד לאוצר מילים רחב יותר כך שגם מגוון המילים שלהם ייתרחב והם ילמדו שהעולם לא מסתכם בטוב ורע, כיף ולא כיף, נעים לי ולא נעים לי, בא לי ולא בא לי ויצליחו להמליל את המחשבות והרגשות שלהם טוב יותר.

עכשיו אני יודעת, היום שלנו גם ככה עמוס, ואנחנו רצים מלתקתק משימה אחרי משימה. 
אבל זמן ארוחת הערב המקלחות ורגע לפני השינה זה זמן שיחה נהדר.
לרוב כבר לא ממהרים לשום מקום, שק החוויות שלנו מהיום שהיה מלא וגדוש ויש פנאי מחשבתי לעסוק במה שהיה.
מספר דוגמאות וטיפים לאימון עם הילדים שלנו:

  1. באיזה חלק מהכנת ארוחת הערב אני רוצה להשתתף?
    הזדמנות לפתח שיחה על אחריות, מוטיבציה, חשיבות עצמית ובטחון.
  2. דוגמא אישית
    במהלך הארוחה אני אוהבת לספר לילדים על לפחות מקרה אחד שקרה לי באותו יום ועורר אצלי איזשהו רגש, לדוגמא כשמורה בחדר המורים אמרה לי משהו שלא הבנתי והרגשתי נבוכה לשאול אותה למה התכוונה. זה עורר אצלי חוסר ביטחון, פחד, בושה ועוד שלל רגשות שלרוב מבוגרים פחות מדברים עליהם ופחות נותנים להם לגיטימציה.
  3. סבב סיפורים בתוך המשפחה
    דרך נהדרת לפתוח שיחה – כל אחד מבני המשפחה בסבב מספר על דבר אחד נחמד שקרה לו היום ודבר אחד שהיה מוותר עליו. הקטנים במשפחה לא תמיד ידעו מה להגיד, אבל יתחיל להתפתח הרגל.
    גם אם הם יגידו דברים לא קשורים בהכרח- תנו להם את התור שלהם להביע את עצמם. התוכן ממש לא חשוב. כשעושים את זה ממש חשוב לאפשר לילדים זמן לחשוב ועוד זמן להסביר את עצמם. לחבר אותם לאיך הם הרגישו באותם רגעים ולאפשר להסביר למה רוצים להרגיש ככה שוב או למה רוצים להימנע מכך. מה יאפשר להם להימנע מכך או יאפשר להרגיש כך שוב.

כדי לאפשר לילדים להשתמש בכמה שיותר רגשות ולחשוף אותם למגוון הרחב, אני ממליצה להשתמש באייקונים של פרצופונים שתחתיהם רשומים רגשות שונים כמו כאן:


יש לכם עוד רעיונות? כתבו לי כאן בתגובות 


שירי סמסון, מחנכת כתות א-ב
שירי סמסון, מחנכת כתות א-ב זו השנה ה-17, אמא של איתי ועפרי ומורה להוראה מותאמת.

Comments are closed.

חיפוש גני ילדים