דרכים לגדל ילדים עצמאיים

מי לא רוצה ילדים עצמאיים? כאלה שיגדלו להיות מבוגרים עצמאיים, שיודעים להסתדר בכוחות עצמם ובעלי חשיבה עצמאית? כולנו רוצים, רק שלא תמיד יודעים איך לעשות את זה. באווירת יום העצמאות, הנה כמה דרכים שיעזרו לכם במשימה

כולנו רוצים לגדל ילדים עצמאיים, שיגדלו למבוגרים עצמאיים, שיודעים להסתדר בכוחות עצמם ומאמינים בכוחות ובמסוגלות שלהם. כשהם תינוקות, אנחנו מתפעלים מכל פעולה שהם לומדים לעשות לבד – להרים את הראש כשהם שוכבים על הבטן, להתהפך, לזחול, ללכת, לדבר. ההתפעלות הזו תורמת לתחושת המסוגלות של הילד, ומעודדת אותו להמשיך לנסות. אבל ככל שהם גדלים, רובנו נוטים לפגוע בניסיונות שלהם לעשות לבד – לא במזיד כמובן, הכוונה שלנו טובה, אנחנו רוצים לעזור להם, או סתם ממהרים בבוקר, ואין לנו זמן שהילד ינסה עכשיו לקשור שרוכים לבד. ואם הילדה ניסתה לטפס על כיסא כדי להגיע לדבר מה גבוה שהיא רוצה, ונפלה מהכיסא, אנחנו עלולים להגיד לה משפטים מסרסים, כמו “למה לא קראת לי? זה גבוה מדי, את לא יכולה לבד”, וכך לחבל בתחושת המסוגלות והעצמאות שלה. אז מה עושים? איך שומרים על הילדים מצד אחד, אבל מעודדים את תחושת המסוגלות שלהם ותורמים לעצמאותם? הנה כמה דרכים לעשות זאת:

תנו להם לנסות לבד. ילדים הם סקרנים מטבעם, וגם רוצים לחקות אותנו, המבוגרים. בפעם הבאה שהם רוצים לעשות משהו שעוד לא עשו בעבר, גם אם נדמה לכם שזה לא בשבילם, עצרו רגע. לפני שאתם שולפים את התשובה האוטומטית של “אתה עוד קטן מדי” או “חכי, אני אעזור לך”, נסו הפעם ללכת בדרך אחרת. אפשרו להם את הניסיון ואת החוויה. תתפלאו לראות כמה דברים הם מסוגלים לעשות, גם אם אתם חושבים שעוד לא הגיע הזמן לכך. אם למשל הם רוצים להכין לעצמם כריך, תוכלו לתת להם סכין למריחה (לא חדה כמובן), ולהציץ עליהם מהצד. גם אם המטבח יתלכלך, גם אם הכריך לא ייצא כמו שאתם הייתם מכינים אותו – סביר שהם יצליחו, ותחושת המסוגלות הזו תעודד אותם להמשיך ותפתח תחושת הצלחה ועצמאות. חשוב שגם אם הפעולה לא צולחת, תעודדו אותם על עצם הניסיון, הנחישות והרצון, ובאפון כללי שימו דגש על הדרך ולא על התוצאה.

כל תוצאה היא הישג. בהמשך לסעיף הקודם, ולשימת לב לדרך ופחות לתוצאה, זכרו שכל תוצאה היא הישג – גם אם הילדים לא קיבלו את התוצאה שקיוו לה מהפעולה, הם קיבלו איזושהי תוצאה, שהם יכולים ללמוד ממנה לפעם הבאה. ולכן אין כישלון, יש משוב לצמיחה שגם הוא מטפח את העצמאות ואת הלמידה.

גרמו לפעולת ההתנסות להיות אפשרית עבורם. נכון שאין כישלון ויש משוב לצמיחה, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להכשיל מראש את הילדים. הנגישו עבורם את הדברים, כך שאם הילד או הילדה רוצים למשל לקחת לעצמם כוס שתייה לבד, הדבר יהיה אפשרי עבורם. אם הכוס מונחת במקום גבוה ולא נגיש להם, יהיה להם קשה לעשות זאת (או מסוכן מדי, אם יתחילו לטפס על רהיטים). הפכו את פעולות ההתנסות לאפשריות יותר עבורם, כדי שידעו שהם יכולים לעשות זאת, מה שיעודד אותם להמשיך לנסות.

עצמאות אין פירושה שלא נקבל עזרה. שדרו לילדים שאתם סומכים עליהם שהם יכולים לעשות את הפעולה, ויחד עם זאת הוסיפו שאתם שם אם הם צריכים עזרה. באותו האופן, אם אתם ממש ממהרים לצאת מהבית והילד מסתבך בפעולה מסוימת, כמו נעילת הנעליים, זה בסדר להסביר לו שאתם עוזרים לו כדי שלא תאחרו, ושאתם יודעים שהוא מסוגל ויכול לבד, ובפעמים הבאות ימשיך לעשות זאת לבד. זכרו שבעצמאות יש גם אחריות, ובצורה זו אתם מלמדים אותם גם את האחריות של להגיע בזמן, וגם את המושג גמישות.

תנו להם לחקור לבד. אם הילד שואל אתכם שאלה, במקום לענות אוטומטית, תוכלו לעודד אותו לחקור ולמצוא את התשובה בעצמו. כך למשל, אם שאל שאלה שהתשובה עליה מופיעה בספר מסוים שיש לכם בבית (ואם הוא בגיל שיודע לקרוא), תוכלו לומר לו “אתה יודע מה, זו שאלה מאוד מעניינת, נדמה לי שבספר הזה יכולה להופיע התשובה לכך, אשמח שתאמר לי אותה גם, זה מעניין גם אותי”. אם הילדה מספרת על סיטואציה שקרתה בגן ומבקשת פתרון, תוכלו לעודד אותה לחשוב איך אפשר להתנהג במצב הזה, ומה יכול לעזור לה.

עכבו את העזרה שלכם. בהמשך לסעיף הקודם, אם הילד מבקש עזרה, ואתם מאמינים שהוא יכול לפתור את העניין, תוכלו לומר שכרגע אתם לא פנויים, והציעו לו לנסות שוב. הבטיחו שתגיעו מאוחר יותר, ואכן תגיעו – ייתכן שתגלו שהוא כבר הסתדר לבד. כמובן שאם עדיין יזדקק לעזרתכם, תוכלו לעזור (כך אתם גם מלמדים אותם על דחיית סיפוקים, שגם היא חשובה בדרך לעצמאות).

שימו לב ליכולות שלהם. הרבה פעמים הילדים מסוגלים לעשות יותר ממה שאנחנו מאמינים שהם מסוגלים. כדי להתעדכן ביכולות שלהם, שמתפתחות כל הזמן, תוכלו פשוט לשים לב לדרכי ההתנהגות והפעולה שלהם. ילדה שמצליחה למזוג חול לתוך כוס בחוף הים או בארגז החול, תצליח גם לשפוך סוכר לכוס ולעזור לכם להכין עוגה, למשל. ילד שמצליח להתאפק לפיפי, יצליח גם להתאפק בתור למתקן בגינת השעשועים. שימו לב ליכולות שלהם, ואפשרו להם להתנסות באותו המגרש.

בקשו מהילדים עזרה. כולנו אוהבים להרגיש שצריכים אותנו, ובטח ילדים. זה גם מעודד את תחושת המסוגלות שלהם, גם גורם לילדים להרגיש שסומכים עליהם ועל היכולות שלהם (ולא רק אומרים להם את זה), וגם מסייע בעצמאות.

דעו מה לא לצפות מהם. אנחנו רוצים לתת לילדים להתנסות, אבל יחד עם זאת יש דברים שלא נוכל לצפות מהם בגילים מסוימים. התאימו את הציפיות שלכם לגילם ולשלב ההתפתחותי שלהם, ובכך תמנעו תסכולים משני הצדדים.

אל תוכיחו אותם על הטעויות שלהם. הדרך לעצמאות כרוכה בלמידה אינסופית, ורק מי שלא עושה ולא מנסה, לא טועה אף פעם. הסכימו מראש לקבל את הטעויות שיקרו להם בדרך, תנו להם ללמוד מהן, אבל אל תוכיחו אותם עליהן – זה עלול לגרום להם להפסיק לנסות, או סתם לתת להם הרגשה רעה.

קחו בחשבון שלא תמיד יסכימו איתכם. לסיום, חשוב לדעת שאם רוצים לגדל ילדים עצמאיים, הם יפתחו דעה עצמאית, יעמדו על שלהם ולא תמיד יסכימו איתכם. ולא רק שזה בסדר, זה מבורך. יש לנו ציפייה שהילדים יסכימו לכל דבר שאנחנו מבקשים מהם, אבל בפועל, אף אחד לא רוצה לגדל ילדים שיהפכו ל”יס מנים”, ירצו את הסביבה שלהם באופן תדיר ויבטלו את עצמם. לכן עם כמה שזה יכול להיות מאתגר ואף מתסכל כשהם קטנים, זכרו שזה מעולה שהם עומדים על שלהם – עצמאות מחשבתית היא גם חלק חשוב מעצמאות.