אחים בכורים: כל מה שחשוב לדעת

חג הביכורים מתקרב, ובחג זה נהוג היה להביא את הביכורים (היבול הראשון) אל בית המקדש.
החג הזה הוא הזדמנות מצוינת שלנו ההורים, להסתכל על הביכורים שלנו, הילדים הבכורים שהפכו אותנו להורים. למה אנחנו ההורים צריכים לשים לב ומה מייחד את הבכורים שלנו קראו הכל כאן.

לילד והאח הבכור יש משמעויות פסיכולוגיות עמוקות הן להורים והן לילד עצמו.
הבאת ילד לעולם היא אירוע מכונן, דרמטי ומרגש ביותר. לו מצפים הורים רבים.
יחד עם זאת, אירוע זה טומן בחובו כמו כל שינו בחיים, פוטנציאל למשבר בשל הפרת האיזון האישי והזוגי באופן דרמטי.

המעבר להורות מצריך תהליך של הסתגלות וזאת בשל העומס הרגשי והיומיומי שמתווסף לחיי בני הזוג ושינו סדרי העדיפויות. לא אחת, הילד הבכור שנולד מתויג כ”מלך” של המשפחה, דבר שמועצם עוד יותר אם הוא נכד ראשון לסבים. מצד אחד, מושלכות עליו הפנטזיות שההורים פיתחו כלפיו עוד טרם שנוצר, הם מלאי רצון טוב לתת לו את מלוא תשומת הלב, כל דבר שיעשה יקסים ויפליא אותם ומצד שני, הוא בן להורים חסרי ניסיון שמלמד אותם להיות הורים.

מציאות זו, הופכת את חייו של האח הבכור למורכבת, מצד אחד הוא נהנה מבלעדיות ומהמעמד המיוחד לו זכה, אך מצד שני הוא מושפע מההורות כלפיו שבדרך כלל מאופיינת ביחס מגונן, חרד, מציפיות גבוהות והתעסקות יתר בו.

מאפיינים אילו משפיעים על עיצוב אישיותו דבר שנחסך מהילד השני שנולד למציאות אחרת.

מייחסים לאחים בכורים תכונות של שמרנות, אחריות ,רגישות, ריצוי, רצון לעמוד בציפיות ההורים, זהירות, צורך בשליטה, הישגיות וחוכמה.

הסיבות לכך, נעוצות מעצם העובדה כי הילד הראשון נהנה מבלעדיות של השקעה וטיפוח בו דבר שמשפיע על ההתפתחות הקוגנטיבית שלו, דבר נוסף שמשפיע עליו זה הולדת אחיו שמדיח אותו מה”מלוכה” הבלעדית. הוא צריך ללמוד להתחלק בתשומת הלב של הוריו עם דמות מתחרה דבר שגורם לו תחושת קנאה ותחרותיות. לכן הוא מסגל לעצמו התנהגות שאפתנית כדי לכבוש שוב את מקומו באמצעות הישגים.

כמו בכל דבר, לאח בכור יש יתרונות וחסרונות, לא באמת ניתן להימנע מכך כי אלו תהליכים התפתחותיים טבעיים אולם הורות מודעת תאפשר לנו יותר להתאים את עצמנו לצרכיו של הילד הבכור ופחות לפעול באופן אוטומטי וזאת כדי לאפשר לו מרחב התפתחותי יותר גמיש.

למה אנחנו ההורים צריכים לשים לב ביחס לילד/ה הבכורים?

• להיות הורים פחות מגוננים ויותר משחררים כמו להשאיר אותם אצל אחרים כמו הסבים.
• להסכים להקשיב לעצות של אחרים.
• יצירת ציפיות מותאמות, לבדוק האם כעת מה שמפעיל אותי להגיב זה הצורך שלי או של הילד/ה שלי?
• לאפשר להם זמן לעצמם עם עצמם – פחות התעסקות בהם. כאשר אנחנו רואים אותם מתרכזים לא לקפוץ בהערכה או בפידבק חיובי, אלא לאפשר להם פשוט להיות. 
• כאשר לילד/ה בכורים נולד אח/אחות באופן טבעי הם הופכים להיות הגדולים גם אם הם בני שנתיים ותשומת הלב מופנית לילד/נ שנולדו. חשוב לזכור שהילד/ה ה”גדול/ה” עדיין פעוטות וזקוקים ליחס כזה. לכן לא לצפות להתנהגות בוגרת מצידפ כמו לוותר לאח/ות הצעירה כי הם גדולים יותר.
• פחות לפנק ויותר להקפיד על הצבת גבולות.
• להימנע מלהרעיף עליהם דברים יקרים, זה מיותר כי לא באמת מעניין אותם המחיר של החפץ שנקנה. 
• לאפשר להם להיכשל ,לחוות תסכול וקושי, הכול כמובן במידה ומותאם לגילם.

חשוב לציין, שהמאפיינים שציינתי לגבי אח/ות בוגרים אינם חד משמעיים ומושפעים מגורמים נוספים כמו האווירה המשפחתית בעת הינקות, המצב האישי של ההורים, השפעות סביבתיות, מין האחים, הפרשי השנים בין האחים, מס’ האחים ועוד גורמים שונים.