בעידן הנוכחי, בו ילדינו מבלים במסגרות חינוכיות חלק נכבד ביותר מיומם, ברור כי ישנה חשיבות מכרעת לאיכות המסגרות הללו ולאופן בו הן מצליחות (או לא…) למלא את צרכי הילדים בגילאים השונים. איכות המסגרות תלויה, בין היתר, באנשים העומדים בראשן- הגננות. הגננות מנהלות את הנעשה בגן ואת הצוות החינוכי , מתוות את התרבות הגנית, יוצרות את האקלים הגני ואחראיות על המציאות הגנית היומיומית. במסגרת תחומי אחריות אלה, לגננת תפקידים רבים וחשובים המשתנים בין קבוצות גיל שונות, כתלות בשלבים ההתפתחותיים, בצרכים המשתנים ובמשימות ההתפתחותיות המאפיינות כל קבוצת גיל.  חשוב שאנו, ההורים, נכיר את התפקידים הללו ונחזיקם בראש בבואנו לבחור גן וגננת ,כמו גם במהלך השנה כאשר הילדים כבר נמצאים בגן .

תפקיד הגננת בגילאי 3 חודשים – שנה וחצי:

מדובר בתקופת הינקות הראשונה, בה התינוקות נמצאים בתחילת המסע ההתפתחותי הרב תחומי שצפוי להם. עם זאת, חשוב לזכור כי תקופה זו מתאפיינת בהתפתחות דינמית, אדירה ומהירה שכוללת רכישה של אבני דרך התפתחותיות רבות וחשובות.

המשימה הראשונה בטווח הצעיר של קבוצת הגיל הזו הינה ויסות ועל כן תפקידיה של הגננת אמורים להתמקד במילוי הצרכים הבסיסיים (מזון, שינה, טמפרטורה, עוצמה/סוג/תכיפות של גירויים סנסוריים שונים) , שיאפשרו לתינוק להיות מווסת באופן מיטבי ונעים. אותם צרכים משתנים מתינוק לתינוק בהיבטים שונים ועל כן על הגננת להכיר כל ילד ולנסות לאתר את דפוסיו, הרגליו, איפיוניו והתנהגויותיו ומתוך כך גם את צרכי הויסות הייחודיים שלו.

בהמשך, המשימה ההתפתחותית יוצאת מעט מ”העצמי” אל עבר מציאת עניין בעולם החיצוני ולשם כך הגננת צריכה לאפשר לתינוקות בגנה התנסויות חדשות ומגוונות במרחב (צעצועים, קולות, תמונות, אינטראקציה אנושית) ולעודד את העניין בהן. עניין זה בעולם שמסביב, יביא בהמשך הדרך לרכישתן של מיומנויות חשובות כמו הליכה, מילים ראשונות ואינטראקציה חברתית.

בנוסף, בכל הנוגע לשכבת הגיל הצעירה הזו – על הגננת לדאוג כמובן לביטחון הפיזי של התינוקות, להתנהל רבות בעזרת תקשורת בלתי מילולית ולספק חום רב והכלה.

 

תפקיד הגננת בגילאי שנה וחצי – שלוש:

בגילאים אלו התינוקות הרכים הופכים לפעוטות ,המשימות ההתפתחותיות משתנות ובהתאם גם תפקידיה של הגננת. לגננת תפקיד חשוב בהתפתחות השפתית והתקשורתית שנמצאת כעת בעיצומה. על מנת לעודד זאת עליה להקדיש זמן לחשיפה לשפה כמו גם להקשבה לה. הקשבה אמתית ומלאת סבלנות לכל ילד וילד שלומד להביע עצמו תסייע לו בהטמעת חוויות חיוביות מהיכולות החדשות ובהמשך גם לשדרוג ופיתוח של אותן היכולות.

קשה לשכוח שטווח הגילאים הזה כולל בו שלב התפתחותי חשוב מאין כמוהו שבבסיסו קונפליקטים בין אוטונומיה לתלות, בין מסוגלות להעדרה ובין האני לסביבה- “גיל שנתיים הנורא”.  כמובן שגם כאן לגננות תפקיד חשוב-  קודם כל ביכולת לשאת את הקונפליקטים הללו ואת המופעים ההתנהגותיים הסוערים הנובעים מהם ,בהמשך בסיפוק תחושת בטחון מרגיעה ע”י שיקוף תחושות הילד לצד הצבת גבולות ברורה ולבסוף בעבודה על שחזור הסיטואציות ועיבודן.

פעולות פרקטיות אלה, שבבסיסן תיווך מטיב ,יסייעו לפעוט לצלוח את השלב ההתפתחותי הזה וליישב בין הקונפליקטים כשבאמתחתו דימוי עצמי מגובש יותר והיכרות אמתית יותר עם העולם והאופן בו הוא מתנהל. בתהליך זה הגננת מהווה מחד מעין קול פנימי שממשיג עבור הפעוט את מה שחש , ומאידך היא מייצגת עבורו את העולם החיצוני שבו נורמות, כללים ודרישות.

תפקיד הגננת בגילאי שלוש עד שש שנים:

בגילאים הללו הפעוטות הופכים לילדים והמשימות ההתפתחותיות הופכות למורכבות ורב ממדיות. משימות אלו מתמקדות בהשגת עצמאות, רכישת כישורים חברתיים ובסקרנות גוברת לגבי העולם ולגבי ה”עצמי” שלהם. בגילאים אלו הילדים נמצאים בתהליך משמעותי של גיבוש אישיות ועל הגננת להיות ערה לתהליך שעובר כל ילד, להשלכותיו ולתוצריו.

הגננת צריכה להשיג היכרות מעמיקה עם כל אחד מהילדים בגנה- עם חוזקותיו, חולשותיו, יכולותיו, קשייו וסגנונו במישורי החיים השונים. היכרות כזו תתאפשר רק הודות להתבוננות מתמשכת שלה בילדים ולאינטראקציה רציפה עימם, תוך התמקדות בייחודיות של כל אחד מהם. אחריותה היא לייצר עם כל אחד מהם קשרי אמון אותנטיים, שיהוו עבור הילד מודל למערכת יחסים מטיבה ובטוחה  ויופנמו בו.

כמו כן, תפקידה של הגננת לעודד תחושת אוטונומיה ע”י שימת דגש על נושא העצמאות והכנסתו למרכז התרבות הגנית באופן יומיומי (הרגלי היגיינה אישית וסביבתית, סדר, ארגון וכו’….). עבודה כזו תאפשר לילד לחוש מסוגל, יכול ואחראי. בהיבט החברתי , בגילאים אלו העולם החברתי מתרחב ומתפתח והילדים עסוקים בו מאד, תוך תנועה מתמדת בין רצונות אינדיבידואליים לבין רצונות קולקטיביים והצורך להשתייך ולהיות חלק.

על הגננת לאפשר את התנועה הזו ותוך כדי כך ללמד את הילדים על מיומנויות חשובות כמו- דחיית סיפוקים, אמפתיה, גמישות, פתרון בעיות, כישורי שיח ובקרה עצמית.

בנוסף, אחד מתפקידיה של הגננת יהיה לעודד סקרנות, חקירה, מתן משמעות, משחק ודמיון. כל הכישורים הללו נמצאים בהתפתחות חשובה בגילאים אלה ועל מנת לבססם הילדים זקוקים למרחב מאפשר, סביבה מותאמת, גירויים שונים וכלים להתנסות והתמודדות. על הגננת לספק את אלו תוך שימוש ביצירתיות רבה ובחשיבה על קבוצת הילדים הספציפית שבגנה. כמובן שבקצה העליון של טווח הגילאים המדובר, לגננת גם תפקיד מכריע בהכנה למעבר לכיתה א’  הן ברמה הדידקטית והקוגניטיבית והן ברמה הרגשית והחברתית .

 

לסיכום, לגננות של ילדינו תפקיד מכריע בחייהם ובהתפתחותם. תפקידי הגננת אמנם אכן משתנים כתלות בשכבת הגיל אליה משתייכים הילדים בגנה, אך בבסיסם תמיד יהיו התפקידים האוניברסליים והעל-גילאיים שבסופו של דבר מספקים לילד תחושה אמתית של נראות, קבלה וביטחון. נוכח כך, בבואכם לבחור גן שימו דגש על היכרות עם הגננת ולאורך השנה עצמה שימרו עימה על ממשק רציף, שקוף ונעים.

 ודבר נוסף- אל תשכחו גם לפרגן לה. היא עובדת קשה ויש לה הרבה תפקידים למלא….:)

  • בכל הנוגע לגננות, הקטע כתוב בלשון נקבה אך מתייחס באותה מידה בדיוק גם לגננים.
Tags : גננת
ליאורה מילין, פסיכולוגית ילדים שיקומית
ליאורה היא פסיכולוגית שיקומית לילדים. עובדת במכון להתפתחות הילד בתל השומר ובגן תקשורת מטעם אלו״ט. מטפלת בילדים עם צרכים מיוחדים והוריהם. liorabras@gmail.com

Comments are closed.

חיפוש גני ילדים