הורים רבים חולקים את הפנטזיה שילדיהם יהיו החברים הכי טובים ושלעולם לא יריבו ומתאכזבים לגלות כי זה לא כך במציאות. מדובר בציפייה לא הגיונית, זה טבעי והגיוני שבין אחים, יהיו חיכוכים, קנאה ותחרות. הסיבה לכך נעוצה בכך שהם חולקים את אותם משאבי אהבה ותשומת הלב של הוריהם. מקור הקנאה הוא בצורך של הילד להיות ה”אהוב” הבלעדי על ידי הוריו.

כמבוגרים גם אנחנו לא היינו רוצים לחלוק את בן הזוג שלנו עם מישהו נוסף או גם לשחקנית יהיה קשה לחלוק את תהילת הבמה עם שחקנית נוספת.
לקנאת אחים יש מסורת עתיקת יומין וטרגית, בספר בראשית מסופר על הרצח הראשון באנושות בו קין הורג את הבל. גם בניו של יעקב קנאו באחיהם יוסף והשליכו אותו לבור ואח”כ מכרו אותו לזרים.

בכל אחד מהמקרים הללו הוצתה אש הקנאה בידי הורה אשר העדיף את אחד מילדיו. התייחסות ההורים לילדים וליחסים ביניהם משפיעה רבות על הקשר בין אחים. יחסים בין אחים הם יחסים מורכבים בשל העובדה כי אלו היחסים הכי ארוכים בחיי האדם. מצד אחד, הם חולקים אהבה גדולה וחיבור עמוק מעצם גדילתם באותה המשפחה אך מצד שני, קשר זה מלווה גם בתחושות של קנאה ותחרות.
ליחסים בין אחים יש ערך חשוב בחינוך לשיתוף, חברות, איפוק וכבוד הדדי. 

קנאה היא רגש טבעי ואינו פסול,  נובעת מתוך חשש שצרכיי לא ימולאו ושאני אפגע מכך שתשומת הלב מופנית לאחר, תגובת ההורה היא זו שתכתיב האם הילד ישרוד את הקנאה. 
קנאה יכולה להתלקח גם ממיקום הילד במשפחה או העניין הג’נדרלי (בן ובת) כמו זכויות יתר לבכור או הפינוק שמקבל האח הצעיר.
למריבות בין אחים יש גם צדדים חיוביים, הן מלמדות את הילד לעמוד על זכויותיו, לפתור סכסוכים ולהתמודד עם תסכול.
לא ניתן להימנע ממריבות בין אחים ומהתחושות שקשר זה מייצר אך אין ספק שההורים יכולים להפחית זאת בצורה ניכרת. 

עשרת הדיברות להורים בנוגע ליחסים בין אחים:

1. זמן לכל ילד- מטרת המריבות היא לסמן את הצורך בקבלת תשומת לב אישית. מתן תשומת לב אישית לכל ילד אפילו מס’ דקות ביום או קביעת דייט עם כל ילד בנפרד בה אנו מתעניינים רק בו ומייצרים עמו זמן איכות אישי, יפחית באופן משמעותי את הצורך בתחרותיות, כי בזמן הזה הילד יחווה את החוויה של הבלעדיות, לה הוא כה משתוקק.
2. הימנעות מהתערבות-  כן זה קשה, אך במריבות בן אחים חשוב לא לנקוט עמדה (לא להיות שופטים או שוטרים) כמו מי התחיל ומי אשם, כי הדבר מקטלג כל אחד בתפקיד,  ההורה לא באמת מעורה במה שקרה שם. רוב המריבות היו נמנעות אם ההורים היו מפסיקים להתערב. המסר של ההורים צריך להיות אני סומכת עליכם שתסתדרו בכוחות עצמכם. אם המריבה מאבדת שליטה, על ההורה להתרכז בהפסקת המריבה והפרדה בלי להתערב בתוכנה ובלי נקיטת עמדה.
3.להפסיק להגן על החלש-  אין זה נכון להגן על החלש, כי כך לא ילמד להיאבק ובכך תנציחו את חולשתו ,הגדול ירגיש מופלה ובכך קנאתו תתגבר או לחלופין לבקש מהגדול שיוותר כי הוא גדול כמו על צעצועיו. 
4. אין אנו אוהבים את ילדנו באותו האופן- כל ילד הוא משהו אחר בשבילנו ואין זה נכון להעמיד פנים כי כך הדבר. למשל אם אם מנשקת ילד אחד אז חייבת לנשק גם את השני , אם אנחנו פועלים ממקום מאולץ ושל חשש איך השני יגיב, החיים שלנו יכולים להפוך להיות בלתי נסבלים. אנו אוהבים כל ילד בצורה יחידה ומיוחדת לו , ככל שנקפיד על שוויון כך תגבר ערנותו של הילד לכל גילוי מדומה או אי שוויון וזה יגביר את הקנאה שלו.
5. אל תתייג אותי- הקפידו להימנע לתת לילדים תווית אישיותית ולתייג אותם כי אז הילד מתחיל להתנהג לפי התיוג,  הכוונה, להימנע מלייחס להם תפקידים שיקבעו את המעמד שלו במשפחה.כמו הילד המוצלח, המסודר, המרדן  וכו. הימנעות מכך תאפשר גמישות ותנועתיות שתפחית קנאה ותחרותיות. 
6. הימנעות  מהשוואות– ” למה אתה לא כמו אחיך” “תראה איך הוא מצליח”. השוואות תמיד מייצרות קנאה ותחרות .להתייחס לכל ילד בנפרד ולהדגיש את הייחודיות שלו ללא קשר לאחיו.
7. לתת מקום לאוורר רגשות- תאפשרו לבטא תחושות קשות כלפי האח כמו קנאה או כל רגש אחר וזאת בצורה לא פוגעת או הורסת. ככל שלא תתנו ליגיטמציה לרגשות אלו, כך היא תפרוץ בדרכים מוסוות או תמיר את עצמה לתחושת שנאה או רצון לנקום ,דבר שיכול מאד להבהיל את הילד.  אמירות של “גם אתה היית רוצה שירשו לך” או “היית רוצה להיות גדול יותר נותנות לגיטימציה לקנאה.
8. הוא לא ההורה- הימנעו מלהטיל על אחד מהאחים אחריות או מטלה שקשורה לאח השני אלא אם הדבר נעשה דרך בדיקה עמו ובהסכמתו כמו לשמור על אח צעיר או שיהיה יחד אתו כשהוא עם חבריו.
9. אחים לא חייבים להיות חברים- אחים זה קשר ייחודי ומיוחד אך הם לא חייבים להיות חברים, אל ההורים להימנע מלחבר את ילדיהם באופן מאולץ ולחייב אותם לשחק, לבלות ולהיות יחד בניגוד לרצונם (בעיקר בגילאים גדולים יותר).
10. הורות מודעת- על ההורה להיות קשוב ורגיש לקשייו של הילד עם אחיו, ולבחון האם יש משהו בתגובותיו או מעשיי שבאמת גורם לילד לחוש כך.

קרדיט תמונה: אתר canva

עדה אביעד- MSW, מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת
עדה אביעד- מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת. מנהלת מרכז הורים וילדים בעיריית כפר סבא ובעלת קליניקה פרטית

Leave a Response

חיפוש גני ילדים